אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
פסחים · דף קא.
דאכלו ושתו וגנו. נ"ל דנקטי גנו בירושלמי דא"א אלא בתלמידי חכמים שלהן הותר לישן בבהכ"נ כמ"ש פ' בני העיר וקמ"ל דגם ליודעים מוציא אע"פ שאינו יוצא כיון שהוא ראוי לצאת אם יסעוד שם. ול"ד למי שיצא כבר משא"כ באכילה בשל מצוה מותר ועפ"י דרך התוס' נקט שינה לאשמועינן דבחדרים הסמוכים. ש"ד:
שם ונחית מאיגרא לארעא. ר"ל שהיה יורד קודם הקידוש דגם דעתו לא מהני:
תוס' ד"ה טעימו מידי. נראה כו'. שבקו התוס' טעים מידי דרב הונא דלעיל מינה. ונ"ל דסתם מיותר הוא לכאורה דהא שמואל לא אמרו שטעם דפשיט הוא שסעד סעודת שבת. רק בדרב הונא קמ"ל שלא טעם כלל קודם הקידוש השני. ואין מזה סתירה לדעת השר מקוצי שבמרדכי שמתיר די"ל דרב הונא לטעמיה דאית ליה לקמן (ק"ו ב') טעם אינו מקדש ואיהו משמואל קדייק דאית ליה אליבא דרבה דקיי"ל כוותיה טעם מקדש:
שם ד"ה שנוי יין. יין חדש לישן צריך לברך. פשטיה דירושלמי איירי לענין בפה"ג, דחדש אינו פוטר ישן בברכתו. וכן הוא בא"ז (סימן קנ"ז):