אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
ערכין · דף ב:
תוס' ד"ה אביו לוקח. לגבי ציצית וכו'. עפרש"י הוכה מ"ב ע"ב. דאינו יודע אלא שלא יכנוס בהן בבה"כ. ובהכי ניחא בפשיטות דאינו חייב כל היום כמצותן. ולהכי לא שייך למתני דחייב בתפילין, והיינו דתנן ברכות כ' דפטורין מתפילין. דסתם קטן א"י לשמור גופו שלא יפיח כאלישע ב"כ. וכן בק"ש אינו פטור רק מלקרות בעונתה. ומ"מ חייב ללמדו שמע ישראל כדאיתא בסוכה שם. ולהכי תני לשמור תפילין ולא לשמור גופו. ולפ"ז מיושבין כל הדחוקים שדחקו התוס' בברכות שם:
שם ד"ה מי שחציו. והכי אשכחן בפ"ק דעירובין. אבל ל"ד. דהכא חדא בבא הוא. וע"כ נשנית רישא קודם הסיפא:
שם ד"ה כמשנה ראשונה. ולא קרינן ביה אדון אחר. צ"ע דא"כ ה"ל לאוקמי בשארי מעוכבים גט שחרור. ותיתי כולה כמשנה ראשונה. וי"ל בפשיטות דשארי מעוכבים ודאי פטירי מראיה משום דכל מצוה שהאשה פטורה וכו'. רק בחציו בן חורין מחייב ליה צד חירות בכל המצות. רק מראיה פטור למשנה ראשונה דגם הצד חירות יש לו אדון אחר שמשתעבד בו בע"כ. ולמשנה אחרונה חייב משום צד חירות דאינו משתעבד. אבל צד העבדות כדקאי קאי. ולפי זה אתיא השתא שפיר בעית הגמ' בגטין לענין מעוכב גט שחרור: