אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
נזיר · דף מט.
תוס' ד"ה ומשני. אלא מה שבפרט א"כ אפילו בק"ו וכו'. צ"ע דהא גופא קשה. ל"ל קרא יתירא לקרובים דליהוי כלל ופרט דליצטריך לרבות אמו לאיסורא. וע' לקמן:
באו"ד כיון דגבי נזיר וכו' הדברים סתומין מהבין לע"ד. דהא עליה אנו דנין שתבטל הגז"ש. כיון דצריך לאביו ולאמו דכ"ג תרווייהו למ"מ וצ"ע:
באו"ד וא"ת מי מזקקינן וכו'. ולפעד"נ בפשיטות דמדמייתי ר"ע קרא דע"כ נפש מת לרבות קרובים. ע"כ דצריך ליתורי לאביו ולאמו תרווייהו ור"י אמר בהדיא דלא ידענא קרובים מנפש מת וע"כ ידע מאביו. ואמו. לק"ו שאמר למעלה בכ"ג. מיותרת לגז"ש. ונ"ל טעמא דר"ע דל"ל כר"י משום ק"ו. משום דבכ"ג ונזיר איכא ב' לאוין לא יבוא ולא יטמא ובכהן הדיוט ליכא אלא חד כמ"ש הרמב"ם בהל' אבל. הלכך אם נלמוד בק"ו צריך לערב נמי כהן הדיוט. ולפ"ז בתחלת דין או בסופו ליכא למילף אלא חד לאו דנימא דיו. ור"י דיליף לעיל ק"ו בכ"ג לרחוקים ולאמו סבר כר"ט דלית ליה דיו כדמפרך ק"ו. ובכ"ג ל"צ ק"ו ללאו אחד לרחוקים דהדיוטותו להיכן אזלא, וע"כ לב' לאוין אתי הק"ו. ול"צ קרא דע"כ נפשות מת אלא למיכלל כולהו קרובים בלאו אחד. והל"ל סמוך לו גם לא יטמא. וע"כ אביו אתא לדרשא או לגז"ש או למ"מ. דל"ל למעט אמו מלאו שני דהא ק"ו הוא ודיו ל"א כיון דידעינן לאו אחד. ובנזיר צריך קרא לרחוקים בלאו אחד וכדכתיב אביו ידענא דכללות דנזיר ככ"ג ולא ככ"ה. וידענא באטו חד לאו מכללא וחד בק"ו מאביו. ואמו ע"כ לגז"ש. ולר"ע דאמר דיו בכל גווני. צריך לרבות בשניהם קרובים ורחוקים. ונייסרי אביו ואמו לממ"צ. וצריך תרווייהו דוקא דמק"ו ל"מ למילף מטעם דיו, וכיון דלגז"ש די מופנה מצד אחד הוינא מוקים חד לממ"צ ואתי לאחיו וגלי על השני כמ"ש לעיל. א"נ מלאחיו גופיה ידעינן תרווייהו דשקולים הם. ואתיא כולה סוגיא נהירה וברירא בס"ד: