אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
משניות זרעים · חלה
פ"א מ"ד בר"ש. משמע שם במסקנא כו' היינו כשאין מן החולין ה' רבעים כו'. עי"ש וצע"ג לפירושו. איך יפרנס משנתנו פ"ג דמכילתין משנה ב':
פ"ב מ"ז בר"ש. בירושלמי א"ר מתני' בלתודה להיות מפריש כו'. בירושלמי שלנו הגי' להיפך. ונ"ל הפי' לפי גירסתנו דמפרש לה אעושה למכור בשוק ומשום הטומאה מעכבתה לעצמה דאז תלוי בשוגגת או מזידה. אבל בעושה לעצמה לעולם א' מכ"ד שלא יהא נשכר ממיעוט זריזותו ומדוייק מאד בלשון המשנה דתני עיסתה ל"נ דקאי אאשה דלעיל. ומכוון מאד בטעמו:
פ"ד מ"ב בר"ש. וצ"ל דהכא איירי כשהפריש חלתו כו'. ר"ל כשהפריש מא' מהן עליו ועל חבירו שאם היו בלולין תחלה נפטרו. משא"כ בנשוכין דבעינן שיפריש בעת הנשיכה דוקא. או בעת הקפה בסל לדידן: