אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
משניות זרעים · בכורים
פ"ב מ"י בר"ש. אינו נלקח בכסף מעשר פ"א אינו ניקח כו' הכי איתא בירוש'. ונ"ל הטעם משום שאסור לאבד החלב מספק:
פ"ג מ"א במשנה. אשכול שביכר נ"ל דקמ"ל דלא מהני הכא באשכול ענבה אחת כמו בעונת מעשרות. ולא עוד אלא אפילו ברמון שכלו גוף אחד בעינן שיבכר כלו. וטעמא משום דכל שאינו אפי' בוסר ופגום הוי כלא בא לעולם כלל. ע' קדושין ס"ב ב':
מ"ו בפי' הרא"ש אות ז'. ומיהו רש"י ז"ל פי' כו' ותימה כו' ולמה נחלק ביניהם כו'. ולעד"נ דלא נתכוין רש"י ז"ל לחלק בין כהן לבעלים אלא דר"ל ביד הבעלים לא הוי חציצה כיון שכן הוא עיקר מצות תנופה.
בירושלמי פ"ד דכלאים הל"ב. מה טעם. והנה בעניי הכינותי כו' וקיימנוה במקדיש ראשון ראשון עי"ש. הא דהיה צריך שלמה להכי להקדיש ראשון ראשון י"ל ע"פ מ"ד בפ"ב דסנהדרין גבי וכסף וזהב לא ירבה לו מאד. דאין רשאי המלך לקבץ כסף יותר מליתן לאספמיא כו' עי"ש. וא"כ הכא לא היה יכול להקדיש בפעם אחד. כיון דאינו יכול לזכות לעצמו הון רב. וע"כ היה צריך להקדיש ראשון ראשון: