אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
מנחות · דף סג.
גמ' ולא ב' וג' קרבנות. צ"ע ג' מאי עבידתייהו גם כיון דעיקר ילפותא דידיה מבשמן בשמן למאי אייתי הא דקרבן. גם עיקר הסברא במאי דפליג אר"ש צריכה רבה. ונ"ל דר"ש סבר דצריך או לחלק בכ"מ. [וכ"מ זבחים ק"ח]. להכי כיון דכתיב חלות ורקיקין ה"א דדוקא תרווייהו ואי משום דכתיב קרבן חד ה"א דוקא מחצה חלות ומחצה רקיקין. להכי כתיב ב"פ בשמן לאורויי דאו חלות או רקיקין. ומ"מ אי בעי מחצה ומחצה ש"ד. ור"י ס"ל דא"צ לחלק. וע"כ דבשמן ב"פ גלי דאו חלות כשיעור או רקיקין כשיעור. ומ"מ ה"א דאם נדר קרבן גדול יוכל להביא עשר חלות ועשר רקיקין ועשר מחצה חלות ומחצה רקיקין. וב"פ בשמן מהני רק דניבעי בכ"א כשיעור לפחות. ואהני מיעוט דקרבן א' ולא ב' וג'. ואע"ג דבחולין ע"ח סבר ר"י דבעי לחלק. אסיקנא התם דמספקא ליה וה"נ לא אמרינן אלא לכתחלה כדאמר בסוף הסוגיא. והיינו נמי מספק:
תד"ה מספקא. חכמת הלשון לא אדע ל"ל לדחוק הכי. ופשטא דמילתא. דב"ש במרחשת גופא מספקא להו מאי הוא. אי בכלי ששמה מרחשת. או אומנות של רחישה וב' דבמרחשת היא ע"ש כח הפעולה כמו אשר יעשה בזדון וכה"ג. וב"ה ילפי מדכתיב במרחשת וכתיב על מחבת סמיך לה. כי היכי דמחבת שם כלי כן מרחשת שם כלי ולא אומנות: