אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
מנחות · דף סב.
גמ' דבעינן ג' כהנים, עפרש"י ומשמע דאי לא הוה בעינן ג' כהנים אף דבעינן עכ"פ מיד כהנים ליד בעלים ומידם ליד כהן לא הוינא מפיך. וא"כ ל"ק כלל קושית תוס' סד"ה במילואים. דהתם היה רק משה הכהן:
תד"ה כדי לעצור. איתא נמי בהש"ס וכו'. נראה טעם שמיטת האיבעיא בש"ס שלנו לענין לולב דכיון דאמר רבה וכן לענין לולב דבעינן ד' רוחות ומעלה ומוריד הרי יש כאן שלשה נענועים. והירושלמי לא הביא כלל דרבם אלא קאי אמתני' ורבה הוא דחדש להצריך בלולב כבתנופה. וגם ר"י בר אבין ע"כ לא תני לה בלולב דה"ל לאתויי טפי מלולב. דאין בתורה זכר כלל לנענעו ומעכב את הפורעניות. ע"כ אין שום שורש למנהג לנענע ג' פעמים לכל רוח. דאפילו נאמר דנענוע הוא לבד הולכה והבאה א"צ רק ג"פ הולכה והבאה דנענוע. ועוד לבד אלו הולכה והבאה אחת לכל צד: