אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
מנחות · דף נו:
גמרא ורבנן סברי וכו'. לשיטת הרמב"ם דרבנן דמתני' ודברייתא חדא נינהו. צ"ל דמדרבנן לא גרו דלמא יכוון ע"כ דאין איסור תורה במכוון. ועוד נראה דרבנן סברי ע"כ דדבר שאינו מתכוון בעלמא אסור. דאלא"ה לא הוה אסרי לשחוט על אותו מום כדמוכח בבכורות שם דאמר אי ר"ש דמתני' עד השתא וכו' א"כ ע"כ הא דלא חיישי למום משום דליכא איסור תורה. ומ"מ אסרו לשחוט כיון דבעלמא אסור דבר שאינו מתכוון:
תד"ה הכל מודים. לא לגופיה ולא לדמי וחייב וכו'. ולפמש"ש דדוקא במתפיס לב"ה דבזה"ז אינו ראוי למזבח דאינו יוצא מידי מזבח. ניחא בפשיטות:
שם ד"ה אלא למעוטי. דחשיב ליה בפ"ק דע"ז וכו'. ולפמ"ש למעלה לא קשה כלל: