אור ברסלב

אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ

מנחות · דף נה:

דף נד:

תד"ה אף אני. אפילו אפה ואפה נמי וכו' פשטא דברייתא דקמ"ל דלא נימא דדוקא נגמרו כל מעשיה חייב:

שם ד"ה כלל ופרט. לא ה"ל למידן כלל. עי' בתוס' שם דמשני דמ"ד אין דנין הייני שמרבין יותר מבכל כלל ופרט. ולפ"ז הכא אי הוה כתיב בשעיר נשיא לחוד בלא אותו ה"א כל הזכרים ואי בחטאת יחיד לחוד ה"א כל הנקבות אלא כיון דכתיב החטאת הוינא מרבי שפיר כל חטאות אף פנימיות. אך כיון דצריך למכתב אותו מיעוטא כדלקמן. הוצרך לכתוב שעיר נשיא. דאי הוה כתיב הך מיעוטא בנקבות ה"א דה' דהחטאת לרבויי שאר נקבות דלא נמעט מאותו. וזכרים לא ידענא. ואי הוה כתיב בנשיא לחוד ה"א דאיהו לעכוב וכל החטאות למצוה. להכי אצטריך למכתב גם בכבשה ואותה דכבשה לאו מיעוט הוא דאותה לחטאת צריך שתהא שחיטתה לשם חטאת:

שם ד"ה או אינו. דבגופיה כתיב בלא ב"א. צ"ע מאי מקשה. דהכי לשון התלמוד בכ"מ כמ"ש מה אפיה מיוחדת וכו'. אע"ג דצריך לאפיה גופיה וכן בכ"מ:

שם ד"ה או אינו. וצ"ל דה"נ וכו'. ולפמ"ש לעיל ניחא הכל דכיון דכתיב אותו ודאי צריך שעיר נשיא לקובעו. אבל בלא אותו הוה ידענא עכובא בכל החטאות מה' דהחטאת. דל"ל דלמצוה. דא"כ לא לכתוב פרטי כלל ואנא ידענא מקרא דתשחט החטאת:

תוכן העניינים

אהל משה (הורוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה