אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
מנחות · דף מו:
גמ' גזרה שמא יזדמנו להם כבשים לאחר מכאן מלשון הגמרא נראה דלאו משום שמא יזדמנו משהינן להו. דאהא ל"ש לשון גזרה גם ל"ש לבטל מצות שריפתן משום חשש ביטול מצוה כשיזדמנו. אלא דגזרו שמא ימצאו כבשים אחר תנופה קודם השרפה וישרפם באיסור. ואהכי פריך שפיר נשהינהו עד תמיד של ערב וידעו הכל שאם ימצאו כבשים לא ישרפו כיון דמשהינן להו משום הכי. אבל בזמן התמיד כמו שאין מאחרין אותו שמא ימצאו מוספין ולא תדחה עשה דהשלמה. כן לא נאחר מצות שרפה שהיא הקרבה דבה"ל הבאים בפ"ע:
תד"ה לפי. ה"מ למפרך וכו'. לשיטתם בדבור שאח"ז: