אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
מנחות · דף מה:
תד"ה קרבו. דכי תבואו לאו דוקא. צ"ע דהא ר"ע אומר נמי בברייתא בגמ' דלא קרבו במדבר:
שם ד"ה מדאשתנו. מצריך איל אחד וכו'. צ"ע מאי קושיא דהא התם ודאי איכא סברא מדשעירים אחריני נינהו דכתיב בהדיא מלבד חטאת הכפורים אילים נמי אחריני נינהן ול"ש התם אי בעי וכו':
שם ד"ה גמר ותימא הוא וכו'. לבן ננס ודאי ניחא דכתיבא הויה בלחם לחודיה. והויה בלחם וכבשים בהדדי דריש לה. אכבשים מטעם האמור. וקושיתם אליבא דר"ע נ"ל דהויה דלחם לחודיה מוקי ליה באא"ע ללחם תנהו ענין לכבשים:
שם ד"ה דנין. אלחם קיימי. לא אבין התחלת קושיתם דהא כדמוקמינן אלחם הרי הם שוין ממש. משא"כ אי מוקמינן אכבשים אינו שוה לגמרי שזה מתנה לכהן וזה כלו לגבוה: