אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
כתובות · דף לא.
תד"ה שעקירה. דאמרינן במרובה וכו' הרמב"ם פסק לדר' אבין וגם לדמרובה. ונ"ל דש"ה דאין כונת המקנה רק להקנות וא"צ הנחה כלל ול"ש עקירה צורך הנחה:
שם ד"ה דאי בעי. כגון אם מחבה לו חבירו היינו לשיטת הר"י לעיל דברצון חייב אפילו תחב למקום שא"י להחזיר ואינו מתחייב לענין ממון. אבל לסברת הריצב"א דברצון קנה א"כ א"א כלל לאכילה בלא קנין מקודם שיתחייב רק בגחין ואכיל: