אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
כתובות · דף ל.
תד"ה הכל מודים. ל"ל דר"נ וכו'. לעד"נ דמשכחת לה שאינה ראויה לו לאישות באיסור כרת. ומ"מ לא עבר כלום בביאת זנות. שקדשה אחי אביו על תנאי אם תנשא לכהן מימיה וכה"ג שאם תנשא לו הרי למפרע הוא אשת אחי אביו לאחר מיתה או גירושין. ועוד כמה גוונין ומתישבת קושיתם הב' באו"ד לפרש"י:
באו"ד בהג"ה ומהר"ם אומר וכו'. אבל הא גופא קשה אמאי לא מרבי להו. ול"ל דמוקי רבויא איבמה לשוק. דתקשי למ"ד דתפסי בה מספק. אמאי לא פשיט מדר' נחוניא. ולפמש"ל ניחא הכל:
הד"ח זר והזיד במעילה. צ"ל ומעילה לרבי דאמר הזיד במיתה:
שם ד"ה ל"צ. קודם שיחתוך. לו"ד הראשונים נ"ל בפשיטות דידע דתלי, בסברא דאי בעי הדר כדלקמן. דאי לא מצי מחשב בב"א. א"כ כשתחב לו עד שא"י להחזיר רק ע"י הדחק ובפעולה אחת שמקרב הבליעה עד שא"י להחזיר כלל מתחייב אתרומה וגנבה בב"א קרינן ביה. וכ"ש לל"ק דתלי באפשר וא"א. דהא א"א לחיוב אכילה בלא פעולה זאת עכ"פ דהא בתחב חבירו עד שא"י להחזיר כלל פטור על איסור חלב ול"ל דאפשר כשחבירו תוחב לו ברצונו. דמ"מ החיוב הוה מתחיל מתחלה על ההכנסה. שאם היתה בלא רצונו היה פטור. הרי היא גורמת החיוב:
תו"י ד"ה וא"ת. נגמרה כל הנאתו ועוד נראה דש"ה דנעשית מצותו: