אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
יבמות · דף לד:
תוס' ד"ה ולא כמעשה. ואור"י דהתם מיירי וכו'. ב' התירוצים דחוקים מאוד. ולו"ד נ"ל דגבי ישראל כיון דגלי קרא דשלא כדרכה הוי ביאה ונקנית אשה לבעלה לא הוי השחסת זרע. אבל קודם מ"ק היו כב"נ דיא חשיבא להו ביאה שלא כדרכה דכתיב ודבק וכו' [וקאי אכולהו א"ה דקרא. ולא כהכ"מ ה' מלכים פ"ט ה"ז] הוי שלכ"ד בכלל השחתת זרע. ול"ש לאקשויי איכא מידי וכו' כיון שהאיסור השחתת זרע ישנו בישראל וכה"ג אשכחן טובא. ובמ"ר וישב משמע דתרתי עבדי. דאמר בער חורש בגנות ומערה לאשפה. וגאון דש מבפנים וזורה בחוץ. וע' רש"י דה"א ב' ג' דמפרש חורש בגנות אשלא כדרכה והיינו כשער גינה שאינו לכניסה ויציאה תמיד כחצר. וע' באבן עזרא פ' וישב. וע' במדרש חזית ע"פ גן נעול. דגן וגל הם ב' משכבות: