אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
יבמות · דף לג:
רש"י ד"ה בשחיטת פרו של כה"ג. ביוה"כ. והא דנקט שבת לרבותא דר"ש. ול"ח לרבותא דר"י דהא תני בע"מ ששמש דקיל טפי:
תוס' ד"ה איסור כולל. ולהכי פשיטא ליה וכו'. דל"ל דפריך ממ"נ. דודאי אי נימא דאיירי בב"א דוקא ל"ק כלל. דשייר מליקה דל"צ לה. דכבר השמיענו רבותא דר"י דאף לאו אמיתה חייל אף היכי שהותר הלאו. ולר"ש אפילו מיתה אלאו לא חיילא היכי שהותרה המיתה אבל כדפשיטא ליה בא"כ לר"י דחייב ע"כ בע"מ ששמש איירי בכולל. וה"ה זר ששמש מצינן לאוקמי בכולל. והל"ל זר במליקה להשמיענו דאף בב"א פליגי ולהכי ל"פ אר' יוחנן מברייתא דר"י מצי סבר דאף ר"י פטר בכולל וברייתא בב"א איירי. ודאתני רבי לר"ח אליבא דר"י ולב"ק אליבא דר"ש:
באו"ד ופליג ר"י. ר"ל למאי דלא ידע סברא דלקוברו:
שם ד"ה לקוברו. דר"י א"ל א"כ. ר"ל דר"ח ודאי סבר דא"כ ואב"א שוין לר"י מדאתני רבי לב"ק א"כ לר"י לחובה וטעי ועירב מליקה אלמא דשוין הן. ואי נימא דב"א חייב ב' ממש ה"ה בא"כ. ולא אשכחן לב"ק דליפלוג עלים בהא. ויותר נראה כגרסת רש"ל דודאי גם ב"ק אית ליה דר' יוסי מחייב בא"מ לגמרי שתים. דאלא"ה מנ"ל לרבי לשוויי פלוגתא חדתא בחייב ב' ממש בין ר"י לר"ש. וא"כ ע"כ גם בא"כ כן. דהא בחדא ברייתא תנינא לתרווייהו. ואי נימא דמ"מ אין שוין. הדרא קושיא לדוכתא דליתני זר במליקה אע"ג דלא שוה לקמייתא: