אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
חגיגה · דף ג.
גמ' באזניהם דכולהו ישראל, ר"ל דאי הוה כתיב באזנם. ה"א רק למעוטי חרש שאינו ראוי לשמיעה קמ"ל דבעי שמיעה ממש:
שם והוא דשמעו. ומ"מ אצטריך נגד כל ישראל דלא סגי בעשרה דצייתי:
רש"י ד"ה תלמידיך אנו ואין לנו לדבר בפניך. על זה מה מקום לתשובה אין בהמ"ד בלי חידוש. ונראה דרבינו מפרש מימיך אנו שותים מלתא אחריתא היא. שאין לנו מה לחדש בפניך. וע"ז השיב אעפ"כ וכו':
תד"ה חרש באזנו אחת. רבנן אמרי וכו'. נ"ל דקיי"ל הכי רק היכי דמיתר להכי. דה"מ למכתב בלשון יחיד והארכתי בזה לענין גורלות ביוה"כ ומשלוח מנות:
שם ד"ה אע"ג. ממעטינן מבאזניהם. נ"ל דצ"ל מבאזנם: