אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
זבחים · דף קא.
גמ' ר"י ור"ש אומרים וכו'. עי' בת"כ דר"י גופיה אמר בסוף פרשתא שטעות משה היתה סיבת הקפדתו, ופליג שם אמ"ד להיפוך. ונ"ל משום דסבר לענין פרה ששתתה מי חטאת בטלו במעיה. דהיסח הדעת בטלם מתורת שמירה עיי"ש:
וע"כ אונן שמסיח דעתו מאכול קדשים אין שמירתו שמירה. והוי כמוסר מי חטאת לטמא לשמירה ולא היה לו לקפוד אי לאו דטעה:
שם שמא לא שמעת אלא בלילה. לר"ש היינו היתר גמור לעולם: