אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
ברכות · דף יח.
רש"י ד"ה תשה"מ. לר"ש חייב כו'. פי' משום דתנא בתרא לטפויי אתי ועוד דכיון דטעמו הוא משום מתוך אין לחלק כלל:
שם תוס' ד"ה ואינו מברך ע"ש דהקשו בירו' מרישיה לסיפיה, ונראה דבירו' מוכח דת"ק דר"ש ב"ג דהתם פטר גם בשבת משארי מצות דלא שייכי באכילה ורק באכילה משום כבוד שבת הקילו וחייבוהו והוי מצי להקשו' מדרבנן ומייתי מהנך ברייתות משום דאשכחן להדיא דפטרי ואף דקיי"ל התם כרשב"ג מ"מ מייתי מינה לחול לראיה דהטעם לא משום שלא ישא משאו דרשב"ג לא פליג את"ק בטעמא רק משום מתוך שהתירו לו בעניני אכילה משום כב"ש התירו לו בשארי מצות ומשני בשצריך להחשיך ואז ת"ק פטר בשארי מצות ורשב"ג מחייב ופסקינן שם כרשב"ג אבל ת"ק דבבלי לאו היינו ת"ק דירושלמי ומייתי עליה מילתיה דרשב"ג בלישנא דמתוך לטפויי תה"מ אבל בירושלמי פליגי במצות דל"ש באכילה וגם ברייתות דפטרי לולב ושופר אתי' כת"ק וממילא לדידן דפסקינן כרשב"ג אין כל החילוק דצריך להחשיך והכי קיי"ל דחייב בכל המצות אף בצריך להחשיך: