אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
ברכות · דף יז:
גמ' אין פרץ כו'. לפי גי' הערוך נראה דקאי פרץ לסיעת שאול שהיה דואג פורץ פרצות בתוכה ולסיעת דוד קרי יוצאת שיצא אחיתופל ומרד בסיעתו וצוחה קרי לאלישע שצווח על גיחזי ודחפו בשתי ידים:
שם תוס' ד"ה והן ניזונין בזרוע ולכך יש להגיה כו'. לו"ד נראה דאין מהצורך להגיה משום דחד אמר השני היינו כה"ע ניזונים בזכותם כו' פליג על חד אמר הראשון ולא ס"ל דהצדיקים באים בזרוע. וכ"מ במ"ר פ' וירא בפ' ויגש אברהם כו'. וע"ש היטב במ"כ בשם הירושלמי וכחד אמר השני קיי"ל כמ"ש שם במ"ר דהרבה אמוראים ס"ל כן. וגם נוסחת הפייט מוכיח כנוסחא שלנו דמסיים שם רוממות בפיהם שתו לזכרון ע"ש:
שם תוד"ה תרי אבל בעצרת כו'. עי' תנחומא פר' נח סי' ג' ומתקבצין ב' פעמים בשנה באדר ובאלול כו':
שם במשנה. ומן התפלין. עי' תוס' רע"ק על המשניות אות כ"ג מ"ש בדברי הרשב"א. ובירושלמי מבואר כהרשב"א. ויהיה א"כ ראיה לכאורה מירושלמי דחוה"מ לאו זמ"ת וכל האחרונים הוכיחו מירושלמי להיפך (וגם אצלנו יבואר אי"ה במק"א) אבל באמת לק"מ לפ"מ דמבואר בתר"י ובתוי"ט דה"ה דפטור מכל המצות ונקט אלו רק משום דאית בהו מלכות שמים א"כ הא דבחוה"מ חייב בתפלין היינו באבל דל"ש ביה מעולל בעפר קרנו משא"כ אונן דפטור מכה"מ וממילא פטור גם משמחת יו"ט וחל עליו אנינות ופטור מתפלין וא"כ שפיר קו' הירושלמי דאין שום רבותא בתפלין דאף דאית ביה מלכ"ש מכ"מ מדפטור מכה"מ הוי כחול דפטור כל היום אף דא"ב מל"ש ויתיישב בזה משה"ק בתוס' רע"ק מפורים דשם ג"כ מדפטור מכל המצות וממילא גם משמחת פורים וחלה האנינות ופטור מתפלין [ובזה יבואר היטב דברי הרמ"א באו"ח סימן תרצ"ו ס"ז שהניח המג"א בצע"ג על דברי המחבר שאונן מותר בפורים בבשר ויין דלא אתי עשה דיחיד כו' וכתב הרמ"א וכ"ש שחייב בעקרא מגילה ותפלה כו' והקשה המג"א מאי כ"ש הוא ומאי ענין זל"ז ע"ש. ולפמ"ש הא בע"כ נניח דפורים הוי כיו"ט דאל"ה ל"ש אתי עשה כו' דהא פטור מכה"מ ומשמחת פורים וכמו ביו"ט באין רוצה לקוברו חייב במצות ה"נ בפורים וכ"ש הוא מבשר ויין שהם בעצמם אסורים לאבל משא"כ מ"מ כו' וע"ש שכל מה שהקשה על הרמ"א יתיישב בזה ואכמ"ל]: