אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
בכורות · דף ד.
תוס' ד"ה ועוד. הפקיע בהמת ישראל הטהורה. בפרש"י על התורה כתב דלא פטרו כלל וכ"נ עיקר. ורבא הכי פריך לאביי דיליף מבהמתם. ע"כ ס"ל שהיתה שם הפקעת קדושה ולא פדיון ממש [דבפדיון ל"ש למילף דליפטור פ"ח א"ע כמ"ש לקמן] א"כ יש לנו לפרש הכתוב על כל הבהמות אף טהורות. אבל לרבא היה שם פדיון הנוהג לדורות. וכיון דבטהורות אין פדיון לדורות לא מוקמינן קרא בהו כלל:
שם ד"ה אם הפקיעה, וא"ת מ"ט דרבא וכו'. לענ"ד פשוט דרבא ס"ל דכיון דהשה של בן לוי הוא דפטר בכור טמאה. ל"ש למילף כלל שיפקיע הפ"ח את עצמו. ועכ"פ יהיה צריך הבן לוי לקנות שה לעצמו: