אור ברסלב

אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ

בכורות · דף ג.

דף ב:

גמ' עד עשרה בדמיה כצ"ל. דהך סוגיא סברה דמשום בהמה. דאעובר לא הוה משני מידי. דחמור כבהמה דהא יכול להתרפא. ולכן פסק הרמב"ם כלישנא קמא:

רש"י ד"ה מאי לאו. הא דקתני קונסין וכו'. שינה מלשונו דף ב' ע"ב דהשתא פשיט ליה לעיל דאיכא איסור בולד. אלא דס"ד מלשון קונסין אותו וכו' דחייב לפדות כל הבהמה. ולהכי פירש ד"ה דיקא נמי דקאי אסיפא. דמעשרה בדמיה לאו ראיה. די"ל דקנסינן ליה לפדות הבהמה עד כדי הפסד עשרה בדמי העובר דאיסורא דעובר חמיר טפי. אבל מסיפא פריך לפמש"ל דאו או קתני דל"ש לומר דאם א"י לפדות הבהמה יתן כל דמי העובר לכהן. אע"ג דלעיל שני גם אסיפא הכי. היינו כדסבר דעיקר האיסור בבהמה. והוי הרבותא בברייתא דמשום מגו קונסין לפדות גם העובר. וקאי שפיר אהא נותן כל דמיו לכהן אם א"י לפדות העובר. והכא לא פשיט אלא דאיירי בעובר. ומ"מ אפשר דגם הבהמה חייב לפדות. ולהכי לא הביאו הפוסקים היתר בהמה לעוברה:

תוכן העניינים

אהל משה (הורוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה