אהל יעקב (זריהן)· הרב יעקב חי זריהן
ספר שמות · פרשת פקודי
ויביאו את המשכן אל משה וגו' בריחו כתיב, בבריחיו קרי ירמוז למ"ש רז"ל והובא בתיוב"ע (פ' תרומה ע"פ והבריח התיכון) כי הבריח התיכון היה אחד ומבריח ומקיף שלשה רוחות צפון מערב דרום ובנם היה נכפף ע"ש ולזה כתיב בריחו:
ויהי בחדש הראשון באחד לחדש הוקם המשכן דרשו רז"ל (יל"ש רמז קי"ז) שהוקם מאליו מעשה נסים ע"כ וכן רמזו שהוא הטעם שנאמר תיעשה המלאכה בפ' תשא ובויקהל ג"כ לרמז זה ע"ש ולכאורה קשה דהרי כתיב ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וכו' ואפשר לישב במה שנקדים לעורר עוד דכשהזכיר כי שם הקרשים והבריחים וכו' סיים ויפרוש את האהל על המשכן ומכסה האהל שם עליו ולא נזכר היריעות התחתונות שש משזר שהם לא נזכרים בשם אהל רק היריעות העזים והתחשים שעליהם ולזה יש לומר דהמשכן אין פירושו כלל המשכן ואח"כ פרטם אלא יריעות התחתונות הם שקרוים משכן וככתוב בפ' ויקהל את המשכן את אהלו ואת מכסהו ע"ש וא"כ כשאמר ויקם משה את המשכן פירושו על יריעות התחתונות הקרוים משכן ולזה לא הזכירם הלאה עם האהל ומכסהו וקשה דהרי אין הסדר ככה כי צריך תחי' לשום הקרשים עם האדנים כדי שיוכל לתת עליהם המשכן שהם היריעות התחתונות אלא לאו דבנס היה שהיריעות התחתונות נפרסו בנס ואח"כ שם האדנים והקרשים תחתיהם וממילא היה עליהם המשכן ואח"כ עליו שם האהל והמכסה וזה אימרו הוקם המשכן מאליו וכי תימא מנא לן לזה סיים שהרי בתחי' ויקם משה את המשכן שפירושו יריעות התחתונות ואח"כ ויתן את אדניו וקרשיו ואיך זה כי על מה יעמוד המשכן שהם היריעות אם לא הקדים הקרשים וממוצא דבר מובן שהוקם בדרך נם ונשאר פרוש ואח"כ שם תחתיו האדנים והקרשים וממילא המשכן היה פרוש עליהם ודוק ועל צד הרמז יובן עפ"י מ"ש בשעה"פ פ' תרומה בצלאל היה מכוין בשם אהי"ה ובו היה עושה המשכן וכו' ע"ש וזהו הוקם גימט' אהי"ה דההין שהוא המשכן הרומז למשכן העליון כי מתי הוקם המשכן העליון בעת ויקם. משה את המשכן התחתון ומקושר הענין עם מ"ש רז"ל יום שהוקם המשכן כלו המזיקים ובזוה"ק פקודי (דרל"ו.) משה אביק עם ס"מ עד שהקים המשכן ע"ש וידוע דע"י אימא מברחת החיצ' ולזה הוקם גימט' אהיה דההין ונרמוז עוד עם מ"ש המפרשים שהאשה נקנית בשלש דרכים כסף ושטר וביאה והכסף היה בביזת מצרים ושטר רמז לתו' שבכתב ושבע"פ ככתוב ואתנה לך את לוחות האבן וגו' כדרשת רז"ל והביאה היא במשכן דכתיב וכבוד ה' מלא את המשכן דכתיב בין שדי ילין שפירושו בין בדי הארין ולזה עתה המשכן העליון ע"י בינה הנותנת עטרות לזו"ן בכל הזמנים כידוע ודוק:
או אולי נאמר בדרך פשוט בטעם הכפל תחי' הוקם המשכן ושוב ויקם משה כי בתחילה היה המשכן שוכב לארץ זאת אומרת הקרשים והאדנים שוכבים וכן כל כלי השרת ועליהם היה פרוש יריעות התחתונות ועליהם האהל והמכסה דאלת"ה תיקשי לך הלא בכ"ה בכסליו נגמר המשכן וכמ"ש בטור או"ח סי' תרפ"ד ולא הוקם עד ר"ח ניסן היתכן דכל כלי השרת והארון והמזבח והמנורה היו נטושים לשמש ולגשם לעין כל גלויים אלא לאו דהיו מונחים בין הקרשים בשכיבה ופרוס עליהם כל היריעות אחת על גבי חבירתה עד שהיה פקודת ה' מתי יקים אותו והכל נשמר מזרם וממטר והשמש ובכן יש לומר כי הסרת היריעות וכו' הוקם ע"י העם וזהו הוקם המשכן ולא פירש מי המקום כי אין שם הקמה אמיתית רק גלוי האהלים מעל גבי כל הכלים שתחתיהם הכנה לעבודה ולסדורה ואח"כ העמדתו וסדורו כמו בנין והנחת הכלים פנימה בכוון במקום היתה רק ע"י מרע"ה ולז"ק ויקם משה את המשכן ויתן וכו' וכו' עד הסוף ויכל משה את המלאכה ובזה יתישב גבאי מה שהק' התוס' הבאתי דב"ק בסה"ק שופרי' דיעקב בהא דכתבו רז"ל בברכות (דנ"ה.) דאמר בצלאל אל משה כלים שאעשה להיכן אכניס והודה לו מרע"ה ע"ש והרי בכ"ה בכסליו נגמר ולא עמד עד ר"ח ניסן הרי דהכלים היו בחוץ וישב הרב דקודם המשיחה לא היה קפידא בדבר אבל בצלאל אמר שאם יעשה הכלים תחילה א"כ ראוי שגם המשיחה תהיה תחי' ואחר שנמשחו שנתקדשו א"כ היכן אכניס ע"ש ואנא עניא לא זכיתי להבין דב"ק וכמ"ש שם בסה"ק ע"ש ועוד אני מוסיף פה חדא דגם קודם משיחתם עכ"פ קצת קדושה יש בהם דהא כתיב ויעש את שמן המשחה קדש שפי' במקום הקדש ועוד דבצלאל קאמר כלים שאעשה להיכן אכניס המורה הספק על עצמו שהוא נבוך להיכן יכניסם ובמשיחה הצווי היה רק למשה לבד שהוא ימשחם ויקדש אותם ומשמע טפי דקודם המשיחה קאמר להיכן יכניס ומלבד מה שהקשיתי שם אך לפי האמור ניחא דהא ודאי מלבד שיש בהם קדושה עוד זאת קשה היה לו כלים יקרים כאלה איך יונחו גלוים לעיני השמש ואויר השמים ולזה דייק ואמר להיכן אכניס שגם קודם הקמתם היה עכ"פ פורס האהלים על הקרשים בשכיבה ובתוכם וביניהם ישתמרו הכלים מחמה וגשם ואבק מלבד הצניעות בכבודם שלא יגלו לעיני כל רואה ולזה קאמר פה הוקם ממה שהיה שוכב על הארץ וזה היה ע"י כמה וכמה מן העם שנשתתפו בשמחה זו ואח"כ ויקם משה קימה ודאית ודוק והנה בסה"ק פ' תרומה שם עוד כתבתי ישוב נכון ונחמד בס"ד דההפרש שהיה בין מרע"ה לבצלאל וכונת מרע"ה בתשו' בצל אל היית דבר נחמד ע"ש ועתה זכיתי להספר הנחמד יערות דבש ושם ראיתי בח"א די"ט ע"א שכיונתי ממש לדעתו ואצלי היה לפלא איך זכיתי לדעת עליון כמו זה תלי"ת וששתי כעל כל הון היע"ב אמן ומ"מ מ"ש בברכות שמרע"ה אמר הארון תחי' ובצלאל אמר משכן תחי' במד"ר פ' ויקהל איתא להיפך שמרע"ה אמר משכן תחי' ובצלאל אמר הארון תחי' ולכך זכה שנקרא על שמו ע"ש ועי' בפי' מהרז"ו שם שיש ד' דעות ואלו ואלו דא"ח: