אור ברסלב
אהל יעקב (זריהן) ספר דברים › פרשת ראה

אהל יעקב (זריהן)· הרב יעקב חי זריהן

ספר דברים · פרשת ראה

פרשת עקב

ראה אנכי נותן לפניכת היום ברכה וקללה אולי נרמוז הטעם שהתחיל בלשון יחיד ולא אמר ראו כמו שסיים לפניכם ולא לפניך אפשר עפ"י מ"ש הר"מ בה' תשובה (בפ"ג ה"ב) וז"ל וכן כל העולם כולו אם היו עונותיהם רבים מזכיותיהם נשחתין וכו' ע"ש ובזה פירשו כונת רז"ל ביומא (פ"ו:) אפי' יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולכל העולם ע"כ שפי' כנז' שאם הוא הכריע הכף כשהיו מחצה על מחצה א"כ גרם לו ולכל העולם טובה ולזה אמר ראה בלשון יחיד כי כל יחיד יחשוב שהוא גורם ברכה וקללה וחייב לחשוש לזה וממילא יובן שישגיח גם על חבירו להשיבו מהרע לטוב ולזה סיים לפניכם ל' רבים ובמה שסיים הברכה אשר תשמעו בסתם ובקללה סיים וסרתם מן הדרך וכו' ללכת אחרי אלקים אחרים אשר לא ידעתם דקשה דמאי נפקא מינה אם ידועה היא להם או לא הרי היא ע"ז ע' לעיל בפ' שמיני דצ"ו שפירשתי אותו ע"פ מ"ש הרא"ש בר"ה עדי"ז: וכו' עש"ב ואין צורך לכפול הדברים:

ראה אנכי נותן לפניכם וכו' איתא בילקוט ברכה וקללה הברכה אם תשמעו והקללה אם לא תשמעו. כיוצא בדבר אם תטיב שאת ברכה ואם לא תטיב שאת קללה ע"כ, להבין מה בא הילקוט להוסיף על פשט הכתוב משום דלפשטא הברכה והקללה האמורה בהר גריזים והר עיבל כמ"ש רש"י ועל זה בא לומר שהוא על תנאי שתשמעו ושלא תשמעו והילקוט הוקשה לו דאם איתא דרק על זה בא הכתוב מאי היום ובו ביום לא היה כלום (לפשט הוא נתן היום הסדר להם) וכן אין לומר קללות אחרות דלא אמר כלום לזה פי' דמלבד הפשט בכונה נאמר היום לרמוז עוד שהברכה היא עצמה אם תשמעו גם אם אין שום ברכה חומרית זכות ומזל עליון שזכותם לזה ולפי"ז מובן עתה שפי' הקללה אם לא תשמעו אינו ר"ל שתעברו במעשה לעבור על דברי ה' בעבירות שהוזהרתם עד שיחויב מזה דאם לא עברו עבירות ולא עשו מצות אין שם ברכה ולא קללה אלא אם לא תשמעו רק ר"ל שלא קיימתם הצווי שתשמעו וישבתם בשוא"ת היא עצמה קללה שהרי פירשתם מן החיים והביא דוגמא לזה אם תטיב שאת כשיסבול זה בלבו המרדות שהיתה לו וידע שהוא חייב בה יוטב ואם לא שאת לא חפץ לקבלה אף שהוא בשוא"ת לפתח חטאת וכו' והא נמי דכוותה ופשוט:

בנים אתם לה' אלקיכם לא תתגודדו וכו' כי עם קדוש אתה ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה יש להבין אחר שאמר בנים אתם למה הוסיף עוד שעם קדוש הוא ושהוא עם סגולה ואפשר לומר שהוא בא לתת טעם נגד החי ונגד המת ולזה תחי' אמר בנים אתם לה' וכיון שאתם כ"כ יקרים עד שחחשבו בנים למקום א"כ אסור לכם לחבל בעצמכם בשביל כבוד אביכם שאתם חביבים עליו חייכם וכמו שאמרו יפה שעה א' בתשו' וכו' ועל המת אין תועלת כי במתים חפשי ועוד רמז מצד המת עצמו הודיעו כי עם קדוש אתה ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה ואיך זה הרי הסגולה היא קיימת לנצח וכמ"ש רז"ל (ב"ב נ"ב.) יקנה בהם סגולה דיקלא וכו' ואיך הם סגולה שהרי הוא מת ונאבד אלא לאו דאותו המת נשמתו חיה לנצח ועלתה בי גזא דרחמנא ואם אתה בוכה הרבה זה מורה שאתה חושב כי זה המת הוא אבוד גמור אפס אבל עתה שידעת שהוא סגולה תתנחם דחי הוא ברוחני ובמה שסיים סגולה מכל העמים בא לרמוז להיות כי גם בעמים יש מהן שזוכין לעוה"ב כמ"ש רמב"ם מרז"ל כי חסידי אוה"ע השומרים שבע מצות עפ"י צווי מרע"ה שהוא ג"כ שליח להם בז' מצות הם זוכין לעוה"ב ע"ש בה' מלכים (פ"ח הי"א) ובה' תשובה לזה סיים שסגולתך הוא מכל העמים שאין חלקם כחלקך ולא סגולתם כסגולתך וכמובן ועוד ירמוז בנים אתם שהוא קאי אדסמוך ליה כי תעשה הטוב והישר בעיני ה' אלקיך בנים אתם בא לרמוז סברת ר"י שבזמן שעושין רצונו של מקום נקראים בנים ואף לסברת ר"מ דסובר דעכ"פ נקראו בנים ככתוב בנים משחיתים אבל לא נקראו בנים בצירוף לה' אלקיכם וק"ל:

שבעת ימים תחוג וכו' והיית אך שמח יש לרמוז עפ"י מ"ש רש"י בפ' אמור בפסוק אך בעשור לחדש השביעי אך הוא מיעוט מכפר לשבים ולא לשאינם שבים ע"כ וגם פה בא לרמוז להיות שזה חג האסיף והוא מלא כל טוב ויש לחוש דאגב שמחתו כשלא יהיה גבול לשמחה יחטא וכמ"ש באיוב אולי חטאו בני לזה הזהירו והיית אך שמח מיעוט שיתן רסן וגבול להשמחה וכן רמזו הכתוב ביום טובה היה בטוב אך הזהר שבו ביום ביום רעה ראה כדי שלא תזוח דעתו עליו ופשוט:

תוכן העניינים

אהל יעקב (זריהן)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה