אור ברסלב
אהל יעקב (זריהן) ספר דברים › פרשת נצבים

אהל יעקב (זריהן)· הרב יעקב חי זריהן

ספר דברים · פרשת נצבים

פרשת כי תבוא

הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם נקוד על לנו ולבנינו וכו' שלא נענשו עליהם עד שעברו את הירדן ע"כ כ"כ רש"י מרז"ל ואולי נרמוז עוד עפ"י הידוע מרז"ל במד"ר (פ' וירא הובא ברש"י ע"פ ויאמרו אליו איה שרה) במקום שאתה מוצא הנקודה בה על הכתב אתה דורש הנקודה כתב רבה על הנקודה דורש הכתב ע"ש וא"כ פה שהכתב הוא כמו הנקודה צריך לדרוש את שתיהם ולהבין בס"ד אולי הוא רומז עמ"ש בש"ע סי' תר"ח שכתב רמ"א שם דבדבר המפורש בתורה לא אמרינן מוטב שיהיו שוגגין ואם יודע שאין דבריו נשמעין יוכיח רק פעם אחת וכו' אבל ביחיד חייב להוכיחו עד שיכנו או יקללנו ע"כ והג' בעל משנה ברורה יצ"ו חידש וז"ל ומסתברא דמה שפסק רמ"א דחייב למחות דוקא שהוא באקראי אבל אלו הפורקי עול לגמרי כגון מחלל שבת בפרהסיא או אוכל נבילות להכעיס זה כבר יצא מכלל עמיתך ואינו מחויב להוכיחו וכן איתא בתנא דבי אליהו רבה (פי"ח אות ס"ח) הוכח תוכיח את עמיתך יכול אפי' אם אתה יודע שהוא רשע ושונאך אעפי"כ אתה חייב להוכיח אותו ת"ל הוכח תוכיח את עמיתך לעמיתך שהוא אוהבך ושהוא עמך בתורה ומצות אתה חייב להוכיח אותו אבל לרשע שהוא שונאך אין אתה חייב להוכיח אותו ע"ש ובס' הכתב והקבלה פ' אמור ראיתי שציין עוד להרא"ם בס' יראים סי' ל"ז וז"ל אם ברור הוא שלא יקבלו טוב לו לשתוק ע"כ ואולי זהו הרמז על הנגלות לנו ולבנינו וא"כ ערבים אנחנו וחייבים להוכיח כדין עד הכאה ונזיפה וכו' לזה טמון ברמז הנקודה לפטור בברור לנו שהם פושעים ולכן בא הרמז בנקודה שישר' לא יהיו במדריגה זו רק איזה מעט מזעיר השי"ת ירחם ושוב ראיתי בס' הכתב והקבלה שכתב לולא דמסתפינא הייתי אומר כי פסוק זה הוא מאמר המקהלה והיא תשובת ישראל אל משה שקיימו עליהם ועל זרעם דברי הברית הזאת באומרם הנסתרות לה' אלקינו מי שיעבור בסתר יהי עונשו ביד ה' לבדו היודע תעלומות אבל אם הוא בגלוי החיוב הוא לנו ולבנינו עד עולם לבער הרע מקרבנו ע"כ ומצאתי כדב"ק במכילתא יתרו פ"ה וז"ל נגלה עליהם הקב"ה לכרות ברית אף על הסתרים שנאמר הנסתרות לה' אלקינו אמרו לו על הגלויים אנו כורתים ברית עמך ולא על הסתרים שלא יהא אחד חוטא בסתר ויהא הצבור מתמשכן וכו' ע"ש ועי' בהרמב"ן שכתב כן על פי הפשט הנסתרות לה' לבדו הם אין לנו בהם עון אשר חטא אבל הנגלות וכו' ע"ש ועי' בסנהדרין (דמ"ג:) ובהקדמת רחובות הנהר עפ"י סודן של דברים ע"ש דבש מצאת ומצאתי אח"כ בש' הקדים הביא משו"ת מהרלב"ח סי' ע"ז שגם הוא כתב כן וישב ההיא דעכן דנענשו ישר' עש"ב אך הכנה"ג בס' חמרא וחיי חולק וסובר דנענשו גם על הנסתרות ע"ש ואכ"מ:

כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום וכו' בפיך ובלבבך לעשותו יש להבין בתיבת היום למאי רומזת וגם איך אפשר שבפיו ובלבבו נקרא עשיה דיש הרבה מצות שצריכים עשיה בפועל כגון תפילין וסוכה וכו' ויתישב עפ"י מ"ש במס' מכות (ד"י.) אוהב כסף וכו' זה מרע"ה שהפריש שלש ערי מקלט הגם שאינם קולטות עד שיהיו כולם ע"ש וקשה דמה תועלת בזה א"כ לא עשה שום מצוה (עי' מ"ש במק"א אם יש קצת מצוה בח"ש במ"ע ובבכורי יעקב סי' י"ג כתבתי בזה ע"ש) ויתישב על פי מ"ש מהר"מ אלשיך בענין כמה מצות שאינם נוהגות בזה"ז וגם כמה שאינם בכל אדם והרי התרי"ג מצות הם נגד נשמתו של אד וכו' ואין נשלם עד שיקיים כולם ואיך יהיה זה, לזה התיקון הוא שילמוד ויתאוה וישתוקק מתי יבוא לידו המצוה שאין ביכולתו עליה ואז הבורא יתב"ש דן אותו לכף זכות לדונו על המחשבה כמו המעשה שגלוי לבו לשמים וכו' ע"ש וזה אומרו אשר אנכי מצווך היום שאתה עדיין במדבר ואתה תוכל לקיים את המצות התלויות בארץ ובמה בפיך ובלבבך בלימוד ובהשתוקקות בלב והרי אנכי המצווך שגם אני עשיתי כן ולזה הוסיף מלת אנכי בהפרישו שלש ערי מקלט אף שאינם מועילים מ"מ במחשבת התאוה נחשב לי למצוה וגם ירמוז שבמצוה יש בה ארבע אותיות גגד יראה אהבה תו' מצוה כמ"ש האר"י ז"ל ויראה ואהבה הם בלב ותו' ומצוה הם בפה וגם במ"ש בלשון יחיד בפיך ובלבבך וגם במ"ש המצוה הזאת והענין דכבר כתב האר"י ז"ל כי כל נפש מישר' שצריכה לקיים כל התרי"ג כנ"ל התרופה היא כשישר' באחדות אזי בכללות הם מקיימים הכל ואחרי שהם כאיש אחד לכולם יש חלק במצוה וזהו המצוה הזאת היא כל התורה נקראת מצוה אחת שהיא אילן אחד ששרשיו תרי"ג והתיקון הוא אחדות לזה אמר מצוך לשון יחיד בפיך ובלבבך לרמוז על האחדות אזי האחד שקיים חשיב חבירו ג"כ מקיים וממילא שכל המצות יתקיימו בפועל ממש ע"י האחדות:

תוכן העניינים

אהל יעקב (זריהן)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה