אור ברסלב
אהל יעקב (זריהן) ספר דברים › פרשת כי תבוא

אהל יעקב (זריהן)· הרב יעקב חי זריהן

ספר דברים · פרשת כי תבוא

פרשת כי תצא

וירעו אותנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה, יל"ד דהו"ל לומר וירעו לנו המצרים ואותנו הוא דבק בם ולפשטא י"ל משום דק' למה למצרים לא משעבד ורק לבנ"י וחק מלכים הוא דאין שינוי בין עם לעם וכן הדין דמלך שאינו משוה גזרותיו לית ביה דין דינא דמלכותא דינא לזה קאמר וירעו אותנו שעשו אותנו שאנחנו עם בוגדים וכו' שבזה יש חק לממשלה לרדות במורדים בשביל תרבות כמובן וזהו בתחי' הוציאו קול שאנחנו ח"ו רעים ומילה זו כוללת ר"ל נגד הממשלה ועי"ז ויענונו וכל השומעים בשאר הממלכות לא יקפידו, גם יש לרמוז שק' מאד וכבר ידוע דהדבק בה' תדבק בו ההשגחה ולא יאונה לו שום נזק כאשר הבאתי משמיה דהרמב"ם ז"ל בס' המורה ח"ג פי"ז ואיך עם ישר' ח"ו הוסרה ההשגחה ממנו כ"כ עד שנתענו, לזה מתרץ וירעו אותנו ר"ל בתחי' נתחברו אלינו בחברה וידידות עד שנתערבו עמהם ולמדו ממעשיהם וכבר כתבו רז"ל (בש"ר פ"ו אות ו' ופכ"א אות ז') שיש שהגיעו ח"ו לכמה מדרגות בטומאתם ואחר שהרעו אותנו שנעשינו ח"ו רעים למקום ועי"ז סרה ההשגחה ממנו לזה יכלו אח"כ ויתנו עלינו עבודה קשה וק"ל:

ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת פירש"י המקום בהמ"ק והארץ כמשמעו ע"כ וההרגש מבואר אחר דכבוש הארץ קדם לבהמ"ק דלא קאי על המשכן דהוא קאי על כי תבוא אל הארץ ולפי מ"ש רז"ל (ספרי הובא בילקוט עפ"ז) לק"מ שדרשו בשכר ויביאנו אל המקום הזה נתן לנו את הארץ הזאת ע"ש אך עוד זכיתי ופירשתי דבר נחמד מאד עפ"י התרגום יוב"ע ואמרתי זה בישיבה והראוני תיכף כי דבר זה הובא בנח"ק להג' חיד"א ובכל זאת מצערי בזה עוד עיינתי ומצאתי לישב עוד עפ"י מ"ש רז"ל (בתנחומא פ' תזריע ע"פ אדם כי יהיה בעור בשרו והובא בילקוט שם ר' תקל"ו ועי' בעץ יוסף שהק' שם שסדרן בכתוב הם היפך ע"ש מה שתי') והביאה רמב"ם בסוף הלכות טומאת צרעת כי בתחי' באים אל האדם נגעי בתים ואח"כ נגעי בגדים ואח"כ נגעי גופו ע"ש וקשה דהרי בכתובים תחי' כתוב הגוף ואח"כ של הבתים והבגדים וישבתי עפ"י מ"ש הלבוש בפי' על התורה בפ' תרומה בטעם שכתוב בתרומה מפורש הארון תחי' ואח"כ המשכן הגם שבאמת בעבודה היה תחי' המשכן ואח"כ הכלים הוא משום דהשי"ת רצה להודיע למשה הטובה הגדולה העיקרית שהיא ושכנתי בתוכם על ארון הקדש שזה הוא המקווה לזה זכר אותו תחי' ואח"כ הודיעו ס' המשכן והכלים ע"ש וכן נאמר שהגם כי ברוך הוא לעד לא מעניש תיכף בנגעי הגוף עד שתחי' יעורר אותו בנגעי בית חוץ לגוף ושוב יענישו בנגע בגד הסמוך לגוף ואח"כ בנגעי הגוף שאין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחי' [אך החושד בכשרים תיכף לוקה בגופו דכב יכול מקנא על הצדיק יותר ממנו ח"ו וכמ"ש רז"ל ובזוה"ק (ח"ג דרפ"ח ע"א) ותיבש ידו על דאושיט ידיה לעדו נביאה ולא על דפלח לע"ז ע"ש] ובכל זאת בהודעה הודיעם תחי' בעונש היותר חמור שהוא צרעת הגוף אך במעשה לא כן הוא ובזה איתא בזוה"ק וארא (דכ"ד:) לכן אמור והוצאתי אתכם וכו' הוה ליה לומר תחי' וגאלתי ולבתר והוצאתי אלא עיקרא דכלא בקדמיתא בעי קוב"ה לבשרא בשבחא בקדמיתא ע"ש הכי נמי נימא פה שכשיבוא להודות אומר העיקרית אף שהיא אחרונה שהיא בהמ"ק שזכה לבוא אליה עם בכוריו ומודה אח"כ על הארץ, או יאמר פשוט עפ"י מ"ש במס' בכורים (פ"א מ"ו) הקונה שתי אילנות בשדה חבירו רמ"א מביא וקורא וא"כ מקדים תחי' בהמ"ק שזכה להביא בכוריו אף אם אין לו חלק בארץ ואח"כ מודה על הארץ, או ירמוז עוד עפ"י מ"ש בירוש' פ"ה דמעשר שני ה"ד אמ"ר אחא זאת אומרת שבהמ"ק עתיד ליבנות קודם למלכות בית דוד דכתיב ודם עינב וכו' ובמראה הפנים ובדם ענבים סותה שת"א על המשיח ורמז ענבים עת נבנה בית בוא יבוא משיח ע"כ ולפי"ז אתי שפיר כי תחי' יהיה בית המקדש תחי' שנזכה אליו ואחריו מלכות בית דוד שהיא גאולת הארץ והכתוב ירמוז ג"כ על אחרית הימים יה"ר שיהא ויתקיים זה בדורנו שגם על תפי' לפני הכותל השריד הקטן שנשאר לנו לשפוך שיתנו לפני אל הם חפצים להפריע אותנו ממנו באגרוף ובעריצות ובשיחות ועדויות כוזבות ונקוה להשי"ת שהוא יפקח עיני הממשלה הישרה יר"ה ותציל עשוק מיד עושקו ובשלומנו ותפילתנו גם עליה יהיה לה שלום כמ"ש רז"ל (אבות פ"ג מ"ב) הוי מתפלל בשלומה של מלכות ועי' להק' אור החיים פ' בלק בפסוק לא הביט און בסופו וז"ל וכן תמצא שאם ישר' הולכים בדרך התו' והמצות ה' נותן טובו לעולם ונזונים ונהנים גם האומות יחד ומעתה המבקשים לעקור אומה זו מבקשים לאבד העולם ויושביו ע"כ דב"ק בוא וראה כמה שחרות המוסר והמדות פועלת על אדם שהוא ריק מן המוסר ולזה תלי"ת שיש לנו ממשלה אדירה וישרה ומשכלת ותכנית והיא תכניע את כל הקמים לרעה ולהיפך תשכין האהבה והשלום:

והשיבך ה' מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה וכו' קשה א' איך השי"ת ח"ו יעבירם על הלאו הזה דאזי אין עליהם עונש וגם מה הוא הנקמה שיש בזה ויתכן דעל העון הוא חייב רק מארץ ישר' למצרים אבל לא כשהולך מחו"ל למצרים וכמו שראיתי בס' יראים להג' ממיץ מצוה ש"ג שכתב כן והביא סמך לזה ממ"ש בפ' חלק (דצ"ג.) שהלך דניאל מבבל לאלכסנדיא להביא חזירים ממצרים וכו' ע"ש וגם דרך בן חורין שיצא מעבדות שיחזור לאותו המקום שהיה עבד היא עגמה נוראה כמובן וזהו והשיבך ה' מצרים תחי' באניות שתצאו מהארץ עד חו"ל ומשם תחזרו אתם מעצמכם בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף לראותה ובזה יהיה לכם תרתי הזכירה בצער של החפשיות מאותו המקום החשוך ושוב תשובו אליו באותו הדרך וזכור תזכור את כל העונג שהיית בו בהדר וכבוד בו במקום ובעמוד ענן ועתה באותו הדרך תחזור להעבדות רח"ל ובעיקר הדבר באיסור ישיבת מצרים עי' להג' חיד"א בחיים שאל ח"א סי' צ"א מה שכתב ולהג' בס' ישרי לב מע' יו"ד (די"ז ע"א). ובס' הקדים להרב מהר"ש חזן מע' מ' ויותר באורך בס' שער החצר דקע"ב באורך:

לא בלו שלמותיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך בטעם שינוי לשון מרבים ליחיד נקדים עוד דנמצא בפ' עקב לא הזכיר הנעל וכתוב שמלתך לא בלתה ורגליך לא בצקה כדרך הולכי יחף א"כ לא היה להם נעלים אך ביחזקאל (ט"ז) כתוב ואנעלך תחש ובכן יש לישב עפ"י מ"ש במס' שבת (כ"ח: והובא ברש"י תרומה ע"פ ועורות תחשים) דתחש שהיה בימי משה לשעה נזדמן לו ועשה ממנו משכן ע"כ וא"כ יש לומר דבשלמות שהיו לכולם מביזת מצרים והיה להם ולבניהם אמר בלשון רבים שלמותיכם אבל נעליים שהיה מתחש דנזדמן לשעה גם שנאמר שכולם עשו מ"מ בניהם אין להם ולכן שם אמר ורגליך לא בצקה לאותם שהם יחפים ולאותם שהיה להם תחש אמר ונעלך לא בלתה ולזה תרגם מה יפו פעמייך בנעלים בסנדלין דססגונא ע"ש וססגונא הוא תחש כמ"ש רש"י ששש ומתפאר בגוונין שלו ע"ש וכן איתא (במד"ר נשא פ"ו אות ה') ותחש שהיה בימי משה לפי שעה נזדמן לו ועשה ממנו משכן ונגנז ע"ש דמשמע דרק למשכן היה דוקא וגם קשה מאד לומר דממה שהיה גג על המשכן יעשו ממנו מנעלים לרגליהם ויש לדחות דיריעות (עזים תוכיח שהיו ג"כ על המשכן וכ"כ ברבינו בחיי בס' תרומה ע"פ ועורות תחשים שהביא ל' הש"ס דשבת ע"ש וע' ברא"ם פ' תרומה שכ' דשני מיני תחש היו ע"ש. ובכן אדרבה זהו הט' שעשו מנעלים מאותו התחש ולא מיריעות עזים משום קצת בזיון למשכן ומאותו התחש קנו העשירים והשאר הולכי יחף ולזה נקט בהם לשון יחיד:

אך פשטא יותר דעל אותו התחש שנברא הוא שכתוב ואנעלך תחש שהוא טהור ונעלו רגליהם ממנו, ובזה יתישב מ"ש התוס' ביבמות (דק"ב: ד"ה ואנעלך תחש) וז"ל מכאן או' ר"ת שצריך שיהיה מעור בהמה טהורה דתחש כתיב וכו' ועלה קאמר ל' יחיד ונעלך לא בלתה מעל רגליך אבל ממין השני הטמא זה מצוי ולמה היה בנס כזה לבטלה ודוק ופשוט:

תוכן העניינים

אהל יעקב (זריהן)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה