אור ברסלב
אהל יעקב (זריהן) ספר במדבר › פרשת בלק

אהל יעקב (זריהן)· הרב יעקב חי זריהן

ספר במדבר · פרשת בלק

פרשת חקת

וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי ויגר מואב מפני העם וכו' עתה ילחכו הקהל וכו' להבין השינוים הנראים בכתובים אולי עפ"י מ"ש רז"ל בחולין (ד"ס:) עמון ומואב טהרו בסיחון (עי' מ"ש בפ' ואתחנן) ובכן מואב לא היה בהמלחמה של ישר' כי ידעו שישר' מצווים ולא יעשו כלום והגם דהיה עמהם ערב רב שאין להם השבועה מ"מ עיקר הוא ישר' וכיון דהם לא יעשו מלחמה אין הרשות לערב רב לעשות כלום והיו חוששים ילחכו הקהל סביבותנו אך בלק חשב שגם ישר' יש חשש שילחמו במואב וזאת טמן בלבו ולא גילה למואב שחשש שעי"ז יסירוהו ממלכותו וזהו שיעור הכתוב וירא בלק מה שעשה ישר' לאמורי ואיך זה הלא היא ארץ מואב אלא כיון שנשתנית ונעשית ארץ סיחון ועוג הותרה וזה חשש על עצמו כי הוא מנסיכי מדין ונעשה מלך מואב ויש לומר שהצווי לארץ מואב במלך מואב וכמו ששם ארץ מואב במלך סיחון הותרה גם עתה ישר' יעשו מלחמה במלך מדין אף שהיא ארץ מואב וזה הוא ראייתו שעשה ישר' לאמורי ולא גילה ולזה אחר שאמרו מואב ילחכו הקהל הדגיש הכתוב כי בלק הוא עתה מלך מואב ופשוט:

כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר אפשר לומר הטעם ששינה שבברכה כתוב מבורך ולא כתיב יבורך כמו גבי יואר שלא אמר מואר ואפשר כי באגב בא לרמוז לו שלא תאמר כי תחת שאקלל את ישראל שירדו מכחם וכו' אברך את בלק ועמו בברכה שיתעצם ביותר והא ראיה שכתבו רז"ל (מד"ר פ"כ אות ז') שבלעם בירך את בלק שיהיה מלך למואב שהיה מנסיכי מדין ולזה הודיעו ברמז את אשר תברך הוא בלא"ה כבר מבורך ולא תועיל ברכתך לכלום ובכן גם שתברך אותי אם הוא לא מבורך מעיקרו לא יועיל אבל בקללה ידעתי שאשר תאור יואר לעתיד ופשוט:

ויחר אף אלקים כי הולך הוא יש לדקדק למה חרה אפו אחר שאמר לו קום לך אתם גם יש להעיר בתיבת הוא שהיא יתירה וצריכה להיות מוקדמת בלשון לתיבת הולך (ובח"א מהרש"א בבתרא ע"ח ד"ה על כן יאמרו המושלים כתב דברים נחמדים ע"ש באורך) ולישב נעיר עוד דלמה הכתוב חזר דבתחי' אמר לו לא תלך עמהם ואח"כ אמר לו קום לך אתם ואקדים מ"ש הג' מלבים ז"ל בפרשת חיי שרה בכתוב ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וז"ל מבואר אצלי תמיד שעמו מורה על השווי ואתו מורה על הטפל ע"ש וא"כ בתחי' אמר לו ה' לא תלך עמהם כלומר בשווי גמור שפירושה גוף וגם מחשבה שבזה ישתוה אתם פנימי וחיצון אבל הליכה לחוד אתם לא מנעהו ה' ובלעם עשה עצמו כאינו מבין ופי' לא תלך עמהם מלשון גדולה דוקא ועי' ברש"י לזה כשאמר לו אח"כ קום לך אתם שפירושו על החברא לחוד ואדרבה הוא טפל להם שהוא אתם ולא הם אתו ולזה ויחר אף אלקים כי הולך הוא שפי' הוא נסתר המורה על המחשבה ועי' בספרי פ' קרח ועבד הלוי הוא שומע אני רצה יעבוד רצה לא יעבוד ת"ל הוא בעל כרחו ע"ש רוצה לומר שבע"כ צריך לבטל דעתו ולעבוד וקרוב לזה מ"ש במציעא (ד"ג.) מודה מקצת הטענה ישבע וכו' דכתיב אשר יאמר כי הוא זה שפי' הוא המכחיש עליו הנסתר וזה הנגלה המודה בו מצורף לזה מ"ש במגלה (י"א.) כל מקום שנאמר הוא מתחי' ועד סופו אברם הוא אברהם בצדקו מתחי' וע"ס דוד הוא הקטן וכו' ע"ש אף כאן נמי על בלעם הוא ברשעו מתחי' וע"ס והרישע הוא סובב על מחשבותיו ורעיונו הרע ולזה נענש על המחשבה כדין ב"ן כמ"ש בתוס' קידושין ל"ט ע"ש לזה ויתיצב מלאך ה' בדרך לשטן לו וע"ד הרמז תרמוז עוד כפי מ"ש בשעה"פ להאר"י ז"ל וז"ל כי בלעם גימט' קמ"ב כמנין קוי"ק אהיה קוי"ק אדנות עם ארבע כוללים וכו' ע"ש והנה אותיות ד' שמות הללו המשונים באותיותיהם הם י"ב אותיות כי קוי"ק שהיא כפולה נחשבת אחת ובכן אותיותיהם י"ב כמנין הו"א ר"ל כי הוא חוטף ויונק מהם ורוצה ח"ו לקלל ישראל המתברכים מהשמות הללו שכולם הולכים להשכינה הנקראת אדנות החופפת על ישראל ולזה ויתיצב מלאך ה' רמז שעמד שם קוי"ק ונשאר אהי"ה אדנו"ת שמספרם פ"ו תמורת זה היה חרון אלקי"ם מספר פ"ו עליו תחת שם אקי"ק אדנות וגם הרמז לשטן לו שיניקתו נהפך לו לשטן בהסר שם קוי"ק שנתיצב ממספר שכינה נשאר חשבון שטן עליו וכבר רמזו דאותיות קודם שטן הם רח"ם והרמז מ"ש רז"ל מלאך של רחמים היה ונהפך לשטן רח"ל עליו ובלא"ה הוא היה בחי' נחש ועתה נתוסף עליו בחי' שטן כנז' לשטן לו שאלו מקבילים ע"ה כמספר יעק"ב ישרא"ל וכפי מ"ש במק"א שישראל ויעק"ב מכניעים שנים הללו ואזי מלאך רע בעל כרחו עונה על מה שדרשו ממנו לכה ארה לי יעקב וזועמה ישראל אמר דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישר' כוכב ושבט גימט' שטן שנתוספה לו ובזה פסיק רישיה וזה לגבי דידיה אך לגבי ישראל שאינם צריכים לברכתו כתיב וה' סביב לעמו וכמו שראיתי בספרי קדושי עליון האלקיים לא זכרתי איפה על פסוק וה' סביב לעמו כי אותיות אשר הם סביב עמו ר"ל סביב הע' פנים ואחור וכן המ"ם והוי"ו עולים גימט' רל"ב שהם עסמ"ב בשלימות כל האילן הקדוש רחמים גמורים מוקפים מקדש הקדשים וכן כתוב כו רוצה ה' בעמי שהוא ג"כ ר"ת גימט' עסמ"ב ואחר שה' צבאות עמנו חיים וקיימים ודוק, וידוע כי בהאיר השם בכללו אז יאירו ש"ע נהורין בפנים ועי' בש' אריך (שי"ג פ"ג וד') באורך, ב"פ אל במילואם גי' ש"ע וידוע כי הם ביותר אחד בסוד יותרת הכבד וזה רמז הכתוב מלא פניהם קלון קלון גימט' קו"ף כי הם כקוף בפני אדם כמ"ש המקובלים בכ"מ ושם קוי"ק לבד בהכאה גימט' מקום קפ"ו וכשתחשוב פניהם עם קלו"ן עולה שע"א בסוד אחד התוספת וזהו מלא פניהם קלון וידעו כי שמך ה' המאיר בש"ע נהורין אלינו וא"ש דברי בטלין וכלא חשיבין והוא רחום יכפר והיעב"א:

דרך כוכב מיעקב וכו' ומחץ פאתי מואב אולי ירמוז הכתוב לפי מה שראיתי בספרים כי יש כוכב הנקרא חאללע והוא מיוחס לדעות הקדמונים לגזירות רעות על שונאי ה' ע"ש ובערוך ערך ז"ק א' כתב כוכבא דשביט שהוא כשבט ונמצא בדברי פלינוס שכאשר יעמוד כוכב זה אצל אחוריים של איזה צורות יורה גזירות רעות על בעלי זמה וזנות ע"כ, ועוד נקדים את הידוע כי שורש הזנות עיקרו במואבים כי שורשם היה בזה וככתוב ותהרינה שתי בנות לוט שהעיקרית היתה הבכירה והיא המפתה וקראתו לילד בחוצפא מואב כידוע ונזק ישר' בשטים היה ע"י בנות מואב וכן הוא במדרש (ס' זה פ"כ אות כ"ב) על ויחל העם לזנות אל בנות מואב וז"ל זרוק חוטרא וכו' אעיקריה קאי, ע"ש ומעתה יש לומר שבלעם נתנבא דרך כוכב מיעקב ואיזה כוכב סיים וקם שבט מישר' אותו הכוכבא דשביט המורה גזירות רעות על בעלי זמה ולזה ומחץ פאתי מואב שהם שורש הזמה וקרקר כל בני שת הוא מלשון יסוד ככתוב כי השתות יהרסון ולהם ומחץ ויען שזה הכתוב הוא לעתיד לזה המחץ שבישר' הוא נוט' משפט חסד צדקה הכתוב בנביאים שבם תלוי הגאולה וכתוב כי באלה חפצתי וק"ל:

קח את כל ראשי העם והוקע אותם לה' נגד השמש וכו' הנה הגם דלפשטא הוקע אותם היא חוזרת על העובדים וכמ"ש בסנהדרין (דל"ד:) ופי' נגד השמש הוא לעין כל ובתרגום יוב"ע פי' שהוא ביום ע"ש מ"מ ירמוז עוד נמי כי ברמז היא סובבת על הראשים בתורה שלא היו מוכיחים ומסבירים לעם כדי שיפקחו עיניהם מן עורון הכסילות עד שלא היו באים לידי זה וכדמיון מ"ש רז"ל (שבת כ"ד:) ה' יבוא במשפט עם זקני עמו ושריו על זקנים שלא מיחו בשרים וכ"ש עם העם שחייבים היו להוכיחם ומה נעים מה שרמזו המפרשים במ"ש רז"ל (תענית כ"ד.) כלה שעיניה יפות אין כל גופה צריך בדיקה ע"כ שהכלה היא כללות ישראל הנקראת כלה להשי"ת וככתוב וארשתיך לי ועיני הכלה הם ראשי ישראל שהם הרואים את גוף הכלה מה הוא צריך ולזה אם עיניה יפות אז בטוח שהגוף בריא ר"ל שישראל כשרים וישרים ולזה כתוב בתורה וישב בה עד מות הכהן הגדול שחסרון תפילתו על הצבור גרם שהיה הכשלון הזה בימיו וזהו קח את כל ראשי העם כי הראש יש לו יחס עם הדור ונקדים עוד מ"ש המפרשים כי האדם הוא אילן הפוך שהאילן שורשו למטה בארץ והאדם להיפך שורשו למעלה נגד השמש והשמים ע"ש וכעין זה ראיתי ג"כ בס' סולת למנחה מהמפרשים שפי' רז"ל (ב"ר פ"י אות ז') אין לך כל עשב שאין לו מלאך המכה בו ואומר לו גדל שהכונה בשם מלאך הוא על יסוד האש והרוח וככתוב עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט והיות כי עשב הארץ וטבע הארץ למשוך אליה ולא להגדיל לזה המלאך שפי' יסוד האש והרוח הוא מכה בו ואומר לו גדל ע"כ וש"י אך האדם ששורשו למעלה ולא למטה אזי המכה בו הוא השמים זאת אומרת המעורר אותו אל הרוחניות שהוא מזון העם ברוחניות והרי גם באילן ברא השי"ת דוגמא לזה כי הדקל הוא גדל מראשו ולא משורשו וכמ"ש הרב מדרש תלפיות (ענף דקל) משם חכם אחד ע"ש והנה כתיב צדיק כתמר יפרח וכמו שהדקל גדל מראשו כן גם האדם במכ"ש ולזה אמר קח את ראשי העם והוקע אותם נגד השמש שירגישו שהם ראשים להשפיע רוחניות אל העם ורבי בתיבת כל לרמוז על הראשים השופטים ג"כ שלא הענישו הרוחנים לקרוא בגרון ולהודיע והחמרים להעניש להעובר ויראו העם וייראו ועי' בזוה"ק (שמות ד"ג: ובמד"ר פ"כ אות כ"ד עפ"ז) רישי עמא דידעו ולא מחו אתענשו בקדמיתא והוא מתאים עם מ"ש ופשוט:

תוכן העניינים

אהל יעקב (זריהן)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה