אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
שבועות · דף מח.
כבר נתחייב לוה וכו' ואין אדם מוריש שבועה לבניו ובירושלמי איתא שמע ר' יוחנן אמר יאכל הלה וחדי משמע דר' יוחנן סובר דאדם מוריש שבועה לבניו וירושלמי זה הביאו הג"ה מיימני פי"ז ה' מלוה ולוה הלכה ד' א"כ קשה לי על תוס' מס' יבמות דף ל"ח ד"ה וב"ה שהקשו אבל ר' יוחנן דאמר בחזקת יורשי הבעל תיפק דאין מוריש שבועה לבניו ע"ש וקשה הלא ר' יוחנן סובר דאדם מוריש שבועה לבניו ועיי' שם במס' יבמות שכתבתי ישוב:
וחכם אחד הקשה הלא מהא דנמנעו להשביעו מוכח דסתם משנה סובר כתובה דרבנן כסברת פנ"י ואין זה תברא דאכתי נמנעו דכתובת אלמנה הוא לכ"ע דרבנן:
שם ת"ש וכו' אבל יורשין משביעין אותה וכו' והקשה בס' נתיבת המשפט הלא רב מוקי במס' כתובת דף פ"ו בשבועה אפטרופי' ולא שייך בזה אין אדם מוריש שבועה לבניו ונראה דבמס' כתובת דף פ"ו בעי רמב"ח לומר דפוגמת כתובה לא תפרע אלא בשבועה דהוא שבועה דאורייתא והקשה רבא הא אין נשבעין על שעבוד קרקעות וקשה דילמא מיירי שמחל שעבוד אמנם אי מיירי דמחלה שעבודה מקרקע א"י לגבות דמטלטלי לכתובה לא משעבדי ושוב מצאתי זה בפ"י רק דילמ' מתני' אתי' כר"מ דסובר מטלטלי משעבדי לכתובה ונראה דאי מיירי שמחלה השעבוד קשה הא דקתני אבל יורשיו משביען אותה והאי ע"כ דלא מחלה השעבוד דהא ר"מ מודה דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לכתובה כמ"ש תוס' כתובת דף פ"ב רק דילמא הא דקתני נדר ושבועה אין לי עליך וכו' אבל יורשיו משביען קאי על שבועת אפטרופס וע"כ מוקי רבא הא דנדר ושבועה אין לי עליך קאי אשבועת פוגמת וא"כ קושי' הש"ס מהא דיורשיו משביען את יורשי' קאי לרבא דאיהו ג"כ סובר אין אדם מוריש שבועה כמ"ש הרא"ש סימן י"ג וזה לשונו רבא ורמב"ח ס"ל הבו דלא לוסיף משמע דגם רבא סובר דלגבי שבועת יתומים אין אדם מוריש ודוחק לומר דרבא לא אמר רק לשיטת רמב"ח וא"כ שפיר מקשה ש"ס מהא דיורשיו משביעין יורשי' דהרי רבא לא מוקי בשבועת אפטרוסים דא"כ לא הוה מקשה לרמב"ח וגם רבא דהקשה לרמב"ח מהא שלא פקדנו אבא יותר הוה להקשות דלדידי' ליכא למימר אין אדם מוריש שבועה דאם כן קשה מתני' אבל יורשיו משביעין אותו אמנם להראב"ד הביאו רשב"א קידושין ס"ו דלר"מ אפי' מטלטלי דיתמי משתעבדי לכתובה נסתר תירץ זה ונראה דהראב"ד סובר כמ"ש הר"ן דר"נ עובדא יחליקו משום דסובר כרב ושמואל וא"כ הא דמקשה הש"ס מהא דיורשיו משבעין אותו יורשי' הוא לר"נ ור"נ מוקי בהדי' במס' כתובת דף פ"ד דפוטרה משבועת פוגמת:
שם אותה באלמנה ויורשי' בגרושה והקשה ת"י על רשי' בכתובת דף פ"ה דמפרש אבל יורשיו משביעין אותה אם נתאלמנה וכבר כתבתי בחבורי אהל דוד הראשון וביותר מיושב לפמ"ש הג"ה מיימנו בספר משפטים סי' ה' דבמת פתאום לא אסיק אדעתי' לתפוס צררי ובכה"ג הבו דלא לוסיף ואתמ"ל דרב ושמואל מיירי בכל ענין מדלא משני הכי על כמה פירכותיו דפריך להו אנן לא קיימ"ל כוותייהו דהא אפי' האי דשכב ושבק אחא ס"ד דלא לוסיף ונהי דמסיק מה לי שלא פקדנו מ"מ התם אין טעם לחלק אבל מת פתאום יש סברה לחלק וא"כ אליבה דהילכתא לא צריך לומר לצדדין רק יש לאוקמי' במת פתאום: