אור ברסלב
אהל דוד שבועות יבמות שבועות › דף מו.

אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש

שבועות · דף מו.

דף מה:

תוס' ד"ה לא וקשה לר"י וכו' ובס' תפארת למשה כתב דהברייתא מיירי שיש עד א' שמעיד כדברי השכיר ואיכא שבועה ושוב הקשה דא"כ למה בזמנו נשבע הלא יש לו עד המסייע והנה לפמ"ש הש"ך סי' פ"ז ס"ק ל"ה ד"ה ועוד שכתבו כיון דעד מועיל לחייב שבועה שוב א"י העד להועיל לפטור משבועה וא"כ לכך בזמנו נשבע ונוטל הואיל לולי העד אין כאן שבועה רק מכח העד צריך ב"ב לישבע ושוב לא מהני לפטור אמנם מתשובת מיימני ספר משפטים סי' ס"א משמע דלא כש"ך ולי נראה לתרץ קושי' תוס' מה שהקשו בעבר זמנו לר"י אמאי לח ישבע השכיר ויטול ונראה דבמס' ב"מ דף ד' אמר אביי דאמרינן מגו דחשיד אממון חשוד אשבועה רק שמא ס' מלוה ישנה יש לו עליו ופרשי אינש' מס' שבועה וכו' דליתא בחזרה וא"כ בעבר זמנו והשכיר טוען ב' קצצתי וב"ב אומר א' קצצתי לשיטת אביי ליכא חיוב שבועה מד"ת ונאמן מד"ת בלי שבועה דאם חשיד אממון חשיד אשבועה ואי דשמא ס' מלוה ישנה יש עליו הא כבר עבר זמנו וכבר עבר על בל תלין וליתא בחזרה וכיון דמד"ת אין חיוב שבועה על ב"ב אף דר' יודה סובר דגם קציצה לא דכיר והוה להו לתקן שישבע השכיר ויטול מ"מ הלא בדרבנן לא עבדינן תקנתא אף לרבה דסובר שם דלא אמרינן מגו דחשיד אממון חסיד אשבועה כתבו תוס' שם בשם ר' יודה חסיד דהא דחשיד אממון כשר לשבועה משום דעי"כ יפרוש מגזל אבל כאן הרי חזינן שכבר עבר על בל תלון ומגו דחשיד על בל תלין חשיד אשבועה ואותו אחד שכפר מיירי שלא הרשוהו וב"ב הודה כן גם י"ל דרבה חולק על רב ושמואל וסובר דלכ"ע קציצה לא דכיר והך ברייתא דאומן אומר ב' קצצתי וכו' אתי' כחכמים והך ברייתא דרבה בר שמואל דקצץ המע"ה מיירי בשכרו שלא בעדים וכקושי' תוס' וא"ל א"כ שכיר בזמנו אמאי נשבע ונוטל י"ל כקושי' בעל אורים ותומים דאיירי ששכרו בעדים והלכו למ"י דאין כאן מגו דלא שכרתיך דירא פן יבואו עדים משא"כ בקציצה דאומר שקצץ א' נאמן במגו זו ומה שתירץ האורים ותומים כיון דשכחו העדים אין זה מנו כקושי' תוס' דאומר בדדמי רק דנאמן הואיל ושכיר בעצמו לא חס על כדי חייו זה הוא לשיטת רבא כמי דמסיק האורים ותומים אבל רבה סובר כרב ושמואל דמטעם מגו נאמן וש"ס דמסיק דהך ברייתא כר' יודה קאי לרב ושמואל דסברי קציצה דכיר א"כ ע"כ לא אתי' כרבנן אבל רבה סובר דחרמים ג"כ סברי דקציצה לא דכיר ושפיר מתוקמי' כרבנן והנה האורים ותומים הקשה למה דתירץ הש"ס לצדדים קתני למה הך דצדדים ה"ל ישבע וממילא ידענין דאם יש לאחד ראי' אין לחבירו כלום ותירץ דאם אומן תפוס בכלי יש לו מגו על המוציא שהוא ב"ב להביא ראי ע"ש והנה כמו שכתב הר"ן דלא שכרתיך הוא העזה דיודע שמשקר במזיד אבל פרעון סבור שטורד בפועליו כ"כ יש סברה להיפך דלמאי דלא אסיק דקציצה דכיר אין לאומן מגו דלקוח דאטו בשופטני עסקינן שהטלית אינו שוה ב' והאומן יטעון ב' קצצתי ויהי' הוצאה כמו השבח ויהי' ניכר שקרו ואפי' אם נסבול זה מ"מ השתא שאומר ב' קצצתי יסבור האומן שאין ב"ב מכיר בשקרו לס"ד דגם קציצה לא דכיר ואם יאמר לקוח או להד"ם מכיר בשקרו וב"ב האמינו:

לכתחילה ומגו גרוע כזה לא מהני אפי' לאוקמי' ממונא וא"כ א"א לאוקמי' בשכרו שלא בעדים ואמאי פקע וא"ל דלצדדין קתני קשה קושי' בעל או"ת דא"ל כתירוצי דלפעמים אם אומן ישנו בידו הטלית קשה הא לפום ס"ד קנינה לא דכיר אף אם יש תחת ידו הטלית אינו נאמן במגו דהיא מגו דהעזה אף דעלמא אמרינן מגו דהעזה לאוקמי' ממונא מ"מ יש לומר גם כאן כמו שתירצו תוס' מס' ב"ב דקושי' הש"ס א"ה אפי' קצץ קאי לרבא דסובר אפי' בשכרו שלא בעדים דין הוא שישבע השכיר עכ"פ שבועת המשנה ובזה נסתר קצת מה שכתבתי לעיל:

תוס' ד"ה בטוענו וכו' בירושלמי איתא דר' יוחנן סובר בהודאת עדים לא מחייב שבועה ומזה קשה לי על פנ"י במס' כתובת דף י"ב שתירץ קושי' תוס' שהקשו דלר"י לא שייך תירץ הש"ס ותירץ דלר"י בלא"ה לא קשה מר"ג דאיהו סובר כנסה בחזקת בתולה ונמצאה בעולה יש לה מנה א"כ לא קשה מר"ג דהוה כאומר נ' ידענא ונ' לא ידענא שהיא תובעת ר' והוא אומר שמא אין לך אלא ק' דהוא מתוך שארי לישבע משלם אע"ג דמנה שהודה לא מפיו חיין הא קיימ"ל כר"ח קמייתא אע"ג דר"ג חולק על ר"ח מ"מ ר' יוחנן סובר כר"ג בחדא ע"ש וקשה לי הא ר' יוחנן סובר בירושלמי דהודאת עדים לא מחייב שבועה דאיהו פריך תורת הזמה וכ"כ קשה לי על לח"מ פ"ד ה' טוען הלכה יו"ד שהקשה על למה תלה דין דר"ח בהוראת גאונים כיון דקיימ"ל טענו חיטן והודה בשעורים פטיר וכו' ע"ש ולדברי תוס' דהכא ניחא דנהי דכי הוא זה איצטרך למיפטר בטענו חיטן והודה בשעורים מ"מ הא גם ר' יוחנן סובר טענו חיטן והודה בשעורים פטור ואפ"ה סובר בירושלמי דהודאת עדים פטור והיינו משום דפריך תורת הזמה וא"א ללמוד ממודה במקצת ועד א' שוב מצאתי זה בס' זכרון יוסף:

תוכן העניינים

אהל דוד שבועות יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה