אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
שבועות · דף לט:
גמרא מלמד ששבועה חלה על שניהם כתב הריטב"א דמשכחת על שניהם ממש כשחבירו מהפך עלין השבועה ויודע שנשבע שלא כדין וקשה לי דהא על קרא קיימנין ובדאורייתא לא מהפכנין אמנם ראיתי בתשובת מהר"ם בר ברוך סימן רס"ד שכתב דהא דכתיב ולקח בעליו ולא ישלם הטעם הוא דתובע יאמר אשבע ותן לי ולא שבקת חי' מפני הרמאים שיתקרבו אצל העשיר ומלוים להם פרוטה ויתבעו ק' מנים ופרוטה והוא יודה בפרוטה יכפרו בשאר והרמאי ישבע ויטול תיקן הכתוב שלא יפקעו הרמאים נכסי בעלי בתים אבל מי שרוצה להחמיר על עצמו ולומר השבע וטול הרשות בידו וכן דעת הטור סי' פ"ז וא"כ ניחא דברי הריטב"א ומדברי מהר"ם הנ"ל קשה על מה שראיתי בשם תומת ישרים סי' קפ"ג שהביא דברי ריב"ש סי' י' שכתב דשבועת היסת לא אמרינן כנגדו נשבע ונוטל דאל"כ לא שבקת חי' לחשוד שיביאו הרמאים ויטענו עליו והלה ישבע ויטול ותומת ישרים הקשה דלא מצינו חששא כזה שיטען הלה כשקר וגם ישבע בשקר ומדברי מהר"ם הנ"ל מבואר כריב"ש ובס' דברי אמת קו' ה' הקשה מדברי הג"ה מרדכי פ"ק דב"מ ע"ש:
ובהאי דשבועה חלה על שניהם ישבתי מה שהקשה בעל עקידה על הא דכתיב לא תשא את שם אלקיך לשוא ולמה לא כתיב לא תשבע ונראה דלא תשא הוא מלשין קבלה כדכתיב כי תשא את ראש בני ישראל וכוונת הפסוק לא תשא וכו' שלא תקבל שבועת שוא והלא השבועה היא תמורת התשלומין כדכתי' ולקח בעליו ולא ישלם אם אתה יודע שחבירך ישבע לשוא לא תקבל ממנו השבועה ובזה יש לפרש הפסוק בפ' נשר גבי גזל גר דכתיב איש או אשה כי יעשו מכל חטאת א"יכ וכו' והתודו את חטאם פתח בלשון רבים וסיים בלשון יחיד והשיב את האשם ולמה לא כתיב והשיבו את אשמם ולהנ"ל ניחא דהא האי קרא מיירי בגוזל את הגר ונשבע עליו לשקר וא"כ כוונת הפסוק ואשמה הנפש שיאשם הנפש שישבע לשקר והתודו את חטאתם לשק רבים שגם המשביע דהיינו הגר שקיבל השבועה צריך להתוודות כי שבועה חלה על שניהם וגם היא גרם על דרך כל שחבריו נענש על על ידי וכו' ובסיפא והשיב את אשתו דמיירי לתשלומין כתיב בלשון יחיד שהגזלן יחזיר הגזילה וזה לא שייך על הנגזל גם י"ל הא דכתיב והשיב את אשמו בראשו בדרך דריש ע"ז במס' ע"א העושה מצוה מקדמתו לפניו ועבירה מלפפת אחריו ועיי' מהרש"א ח"א כי מי שהולך לבית המשתה הכשרת מהלך לפניו כי בטוח שלא יברח אבל העושה עבירה מלפפת אחריו כי מי שנידן השוטר מהלך אחריו כן המשחית שנברא ממנו מהלך אחריו לכן כאשר יעשה תשובה מהמקטרג נעשו מליץ טוב וישיב אשמו דהוא מקטרג יגרום שיהי' מליץ ויהלך לפניו בראשו והתולדת יצחק כתב דכוונת הפסוק לא תשא וכו' שלא תזכיר שם שמים לבטלה מלשון בל אשא את שמותם על שפתי: