אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
שבועות · דף לט.
תוס' ד"ה ואין דקרא איירי וכו' ובזה ישבתי בדרך מוסר פירש הפסוק לא תשא שם אלקיך לשוא ולמה לא כתיב לא תשבע ותולדת יצחק כתב שבא הכתוב לאסור להזכיר שם שמים לבטלה ולא תשא מלשון בל אשא שמותם על שפתי וכ"כ מהר"י שאסור להזכיר שם שמים בחינם אפי' בלשון לעז ולדברי תוס' דבעין שבועת שיא בנים מתים יש לפרש הפסוק דאי' במדרש איכה כמה חביבן תינוקץ של בית רבן גלתה סנהדרין לא פרשה שכינה עד שגלו תנוקות של בית רבן דכתיב עוללי' הלכו שבי מיד ויצא מבת ציון כל הדרה וא"כ כוונת הפסוק לא תשא שם אלקיך לשוא שלא תגרום שתשא הלשון הגבה דע"י עון השבוע בנים מתים וע"י כך הוה יתברך סליק לעילא:
שם בגמרא אם אמר אינו נשבע פוטרין הקשה ב"ח להסמ"ע סימן כ"ב שפסק דאפי' אם אמר אינו נשבע יוכל להפך א"כ למה פוטרין דילמא כוונתו לא אשבע רק אהפך והקשה הש"ך שם ס"ק י"ז דהלא מיירי בשבועת התורה ולא מהפכנין וקשה לי דאכתי קשה למר בר ר' אשי לקמון דף מ"א דאפי' בדאורייתא מהפכנין והרי היא ברייתא כדאי' ב"י סי' פ"ז ונראה דיש לאוקמי' ברייתא בשבועת שומרין דלא שייך היפך דבעלים לא ידעו אם פשע (אם לא שנימא כיון דרישא דברייתא מיירי שבועת הדיינין דמיירי במודה במקצת) אמנם אי מיירי בשבועת שומרין קשה איך איתא בברייתא תא זה הגונב דעת הבריות שאין לו וטוענו זה לא שייך בשבועת שומרין דהא בעלים לא ידעו אם פשע השומר ואם הבעלים טענו שידעו בודאי שפשע השומר העלה הש"ך סי' ע"ב ס"ק י"ד פטור השומר משביעה אמנם טעמו של הש"ך דאם הבעלים טוענין ברי א"צ השומר לישבע דנאמן במגו להד"ם ואי דאינו מעיז הלא אכתי מעיז אמנם א"א מגו לאפטורי משבועה לא אמרינן יש לומר דאפי' כשהבעלים טוענים ברי שפשע השומר צריך השומר לישבע ולקמן דמ"ב אי"ה אכתב דלשיטת הסמ"ע סי' רצ"א שכתב לכך לא אמרינן מגו לאפטורי משביעה דרק להחזיק ממון לבעליו הוא דאמרינן מגו כי קשה להוציא ע"ש וא"כ לרבה דסובר מס' ב"ב דף ל"ב דאמרינן מגו להוציא כ"ש דאמרינן מגו לאפטורי משבועה וקם דינו של הש"ך בסי' ע"ב א"כ אולי מר בר רב אשי סובר דלא אמרינן מגו להוציא וממילא לא אמרינן מגו לאפטורי משבועה ולפ"ז אפי' אם הבעלים טענו ברי שפשע השומר אפ"ה צריך השומר לישבע ושפיר יש לאוקמי' ברייתא בשבועת שומרים ושייך גונב דעת הבריות רק הש"ך לא ס"ל זה דבסי' רצ"א חילק על הסמ"ע: