אור ברסלב
אהל דוד שבועות יבמות שבועות › דף ל:

אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש

שבועות · דף ל:

דף ל.

גמרא:

עשה דכבוד התורה עדיף קשה לי הלא איתא כל מקום שאתה יוכל לקיים שניהם מוטב ובכתובת דף מ' איתא אי אמרה לא בעינא מי איתא לעשה כלל שיכולה למחול ועיי' רשב"א בתשובה סי' חי' דלכך לא מברכינן על עמידת בפני רבו דאפשר למיעקר שיוכל למחול על כבודו וש"ע פוסק דאעפ"כ מצוה לעמוד וא"כ הכא אמאי דחי' וכה"ג הקשה בס' הפלאה סוף מס' כתובת והכא לא שייך תירוצו דמאי ביטל תורה יש אי מעידן מיושב או בעמידה ונראה דגם הכא אידך עשה דעמדו ב' אנשים יוכל למיעקר דהרי התובע יוכל למחול התביעה ולא צריך לעדות וליכא עשה דיעמדו ב' אנשים ובכ' ב' דייני גזרות דמשמע דלא עבד שפיר שהקדים דין ת"ח ליתום הוא משום דיתמי לאו בני מחילה נינהו ובזה מיושב מה שהקשו בשם הריטב"א דהכא משמע דת"ח קודם ובשילהי כתובות משמע דלא שפיר עביד שהקדים דין ת"ח ולהנ"ל ניחא דשאני הכא דצריך להקדים דין ת"ח דלא שייך שימחול על כבודו שהרי גם זה שבא תחילה לדין יוכל ג"כ למחול אבל בשילהי כתובת דמיירי ביתמי נגד יתומים ויתמי לאו בני מחילה נינהו:

תוספת ד"ה אבל איסורא וכו' הוה מצי לשנוי' הא דמעיד באשה ולכאורה י"ל דהלא איתא בירושלמי הביאו הרא"ש פ"ט מס' נדה סימן י"א הרי שהי' הולך בשוק ונמצא לבוש כלאים פליגי תרין אמוראין חד אסר וחד מתיר מאן דאסור דברי תורה ומאן דשרי גדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת שעה אחת הרי דאיכא חד מ"ד דמותר לדחות איסור מפני כבוד הבריות ואם כן קושית הש"ס בסנהדרין להך מ"ד דמותר לדחות אפי' איסור תורה מפני כבוד הבריות אמנם ע"כ לא שמענין דמאן דמתיר רק כמו דסיים שעה אחת אבל אם יגרום על ידי זה שנעשה איסור עולם לא מצינו דמתיר והקשו שפיר דלוקי האי דסנהדרין דכה"ג מעיד מיירי באשה שבאת להינשא וכה"ג יודע שבעלה חי' דהוא איסור עולם אמנם אם תוס' נחתו להאי סברי קשה מאי הקשו מבפ"ג דברכות דילמא שאני האי דמת מצוה דוחה פסח דהוא רק לשעה אבל הכא דכתב רש"י שבאה להינשא ותהי' איסור עולם וע"כ סברי דאין לחלק בזה ונראה דסברי תוספת דעד כאן לא שרי בירושלמי רק דלא צריך לפשוט בגד כלאים בשוק דליכא רק לאו ואתא עשה והתעלמת' ודחי ל"ת דכלאים אבל איסור כרת דבאת אשה להינשא אין עשה דוחה ל"ת שיש בו כרת ושפיר הקשו מסוגיה דברכות דגבי פסח איכא כרת וכ"כ מילה לכך תירצו דשאני בזיון קטן לגדול וגם שפיר הקשו דלוקי האי דסנהדרין דכה"ג מעיד באשה שבאה להינשא דצריך להעיד מפני חומר כרת ובזה מיושב דברי תוס' שכתבו דהתם נמי דפריך ממצא שק הוה מצי לשנוי' דשב ואל תעשה והקשה בס' עלה דיונה הלא תוס' כתבו דשק הוא גנאי קטן ובגנאי קטן אפילו בשב ואל תעשה לא נדחה מפני כבוד הבריות דהרי באיסור צריך העיד ולהנ"ל ניחא דכוונת תוס' דהוה מצי לשנויה דשב ואל תעשה נדחה מפני כבוד הבריות אף דבאיסור אין חכמה וכו' היינו כמו שפרש"י באישה שבאה להינשא דאז מפני חומר כרת אבל האי דשק וקופה דהוא לאו נדחית מפני כבוד הבריות ואף דהוא איסור הלא איכא מ"ד בירושלמי דא"צ לפשוט כלאים בשוק אף שהוא איסור ואף דאליבה דרב קיימנין ואיהו אמר פושטו אפי' בשוק היינו משום דהוי קום ועשה אבל שב ואל תעשה אולי גם רב מודה דאפושי פלוגתא לא מפשינן דהלא חד מ"ד בירושלמי סובר דאפי' בקום ועשה נדחית מפני כבוד הבריות הגם שיש לומר דשאני האי דירושלמי דהוא גנאי גדול מ"מ מנ"ל להמקשה להקשות:

תוכן העניינים

אהל דוד שבועות יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה