אור ברסלב
אהל דוד שבועות יבמות שבועות › דף ל.

אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש

שבועות · דף ל.

דף כט.

תוס' ד"ה שבועת עדות מנה"מ תימה דאמאי צריך קרא דעבד פסול לעדות בפ' החובל לא יומתו אבות על בנים תיפק דגמרינן לה לה עכ"ל ויש לדקדק למה לא הקשו על תירץ קמא שם בחובל דף פ"ח דילף דעבד פסול לעדות מק"ו דאשה דראוי' לבוא בקהל פסול לעדות ק"ו עבד ולמה לא הקשו למה לי ק"ו תיפק מג"ש לה לה (ושם בב"ק הקשו תוס' באמת גם על תירץ א') ונראה בשיטת תוס' דהכא דעל שנויא קמא ליכא להקשות די"ל דבעי למילף מק"ו שיהי' עבד אפי' שחציו בן חורין ג"כ יהי' פסול לעדות וכ"כ הרמב"ם ה' עדות דחציו עבד וחציו ב"ח פסול לעדות וא"כ איצטרך למילף על חציו עבד וחציו ב"ח מק"ו דחציו עבד וחצי' ב"ח ליתא בג"ש דלה לה כדאי' מס' חגיגה דף ד' אמר רבינא לא נצרכה אלא לחצי עבד וחציו ב"ח ש"מ דחציו עבד ליתא בג"ש דלה לה אבל מק"ו שפיר פסלינן חצי עבד דמה אשה שראוי לבוא בקהל פסול לעדות חציו עבד דפסול בקהל כ"ש שפסול לעדות לכך הקשו תוס' על הך שנויא דמשני דעבד פסול לעדות מלא יומתו אבות על בנים שאין להם חיים שפיר הקשו תיפק מג"ש דלה לה ואי דבעי למיפסל אף מי שחציו עבד וחצי ב"ח א"כ ע"כ צ"ל דגם חציו עבד אין לו חייס א"כ תיפשט הא דבעי הש"ס במס' גטין דף מ"ג עבד שחציו בן חורין שקידש בת חורין אי תפסי קדושין וכתבו תוס' שם דהוא אם לא תפסי קידושין אין בנו מתיחס אחריו א"כ תיפשט דלא תפסי קידושין דאי תפסי קדושין ממילא בנו מתיחס אחריו כדמשמע שם בגיטן בתוס' וא"כ למה לי לא יומתו בעדות בנים שאין חייס תיפק מג"ש דלה לה ואי על חציו עבד א"כ מוכח דחציו עבד אין בנו מתיחס אחריו מידמעטינן מקרא דלא יומתו אבות בעדות שאין להם חייס וממילא דלא תפסי קידושין וא"כ תיפשט הא דבעי הש"ס במס' גיטן מי שחציו עבד שקידש אשה אי תפסי קידושין ושפיר הקשה תוס':

אבל מ"מ נראה לתרץ דבאמת מר זוטרא דיליף דעבד פסול לעדות מלא יומתו סובר כר' ששת דחמר שם במס' גיטן דאפי' חציו שפחה וחציו בת חורין שנתקדשה דלא תפסי קידושין וכ"ש עבד דחציו עבד דלא תפסי קדושין ועיי' בהר"ן בפ"ק דקידושין שכתב דיותר יש לומר דחציו עבד שתופס קידושין מחציו שפחה ושפיר מוקמינן האי דלא יומתו על חציו עבד והא דמספקא לש"ס בחציו עבד אי תפסי קידושין קאי לשנויא קמא שם בב"ק, ואין להקשות להאי דיליף מלא יומתו דעבד פסול לעדות למה צריך הברייתא למילף שני שני דבעדים משתעי קרא תיפק כיון דעבד פסול לעדות נילף אשה מעבד מג"ש לה לה ונראה דהברייתא לא בא לומר רק דהאי קרא ועמדו ב' אנשים בעדים מיירי ונהי דלמיפסל לעדות לא צריך מ"מ איצטרך ג"ש להורות דמיירי בעדים ונ"מ דעדים צריכן לעמוד כדאי' לקמון בעדים ד"ה בעמידה דכתיב ועמדו ב' אנשים וגם מ"ד אין העד נעשה דיין כתב הרשב"ם מס' ב"ב דף קי"ד דילפנין מן ועמדו וכ"כ הרשב"א בתשובה סי' אלף קנ"ו וכל זה השתא דכתיב ב"ש דמיירי בעדים וסוגי' דהכא דמייתי הך ברייתא דנשים פסולים לעדות קאי להאי שנוי' במס' ב"ק דיליף דעבד פסול לעדות מק"ו דאשה א"כ אשה גופי' צריך קרא ובזה ניחא ירושלמי פ"ג ברכות דעבד פטור מק"ש דכתיב שמע ישראל והקשה בס' סמיכות חכמים תיפק מב"ש לה לה דמעשז"ג נשים פטורות ולהנ"ל ניחא דאיצטרך קרא על עבד שחציו ב"ח שפטור מק"ש דחציו עבד ליתא בג"ש לה לה:

תוס' ד"ה כל וא"ת וכו' וא"ל דא"כ ג"ש שני שני מאי אהני ז"א דאיצטרך ג"ש דקרא מיירי בעדים ולהורות שהעדים צריכן לעמוד או שאין נעשה דיין:

בא"ד:

דע"כ צריכן לבוא, מקשים לשיטת ר"ת דסובר דעדים יכולים לשלוח עדותן בכתב לב"ד ונראה דאורים ותומים הקשה על ר"ת הלא אין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין ותירץ דר"ת מיירי בדיני ממנות או שבע"ד הוא אלם דמקבלין שלא בפני בע"ד ובדיני נפש מודה ר"ת דדוקא בד"מ דהפקר ב"ד הפקר והאי קרא דעמדו ב' אנשי' בודאי מיירי גם בד"נ דכתב בסיפא דקרא כאשר זמם ודרשו ולא כאשר עשה ודעת הרמב"ם דזה דוקא בדיני נפשות וא"כ גם ר"ת מודה:

תוכן העניינים

אהל דוד שבועות יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה