אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
שבועות · דף יד.
גמרא והאי אשר לו וכו' עיין מהרש"א שכ' דהא דלא מוקי אשר לו למעוטי ביתו ומתרץ דבאשתו לא שייך לומר דיבוא דכל מה שקנה אשתו קנה אהרן וקשה לי הלא הא דמעשי יד אשה לבעלה הוא רק מדרבנן ועיי' תוספי ראש יבמות דף ס"ו ועיי' גיטין דמ"ד תוס' ד"ה ולביתך ועיי' יבמות דס"ו ועבדים שקנו עבדי' ופי' רש"י שנתנו ע"מ שאין לרבו רשות וכ' בתוס' ראש דלד"ה דסובר אין קנין לעבד בלא רבו אפי' ע"מ שיצא לחירות איהו מוקי קרא לאשה שקנתה עבדים דאפי' אתמ"ל אין קנין לאשה בלא בעלה היינו מדרבנן דמה"ת אין לבעל בנכסי אשה כלום ותמי' על מהרש"א ששגג בזה:
והנה תוס' מס' מגילה דף ט' ד"ה אין וכו' כתבו שהפר בא מכהן המשמש אע"פי שאין משמש עכשיו ובזה יובן דברי רש"י מס' גיטין דף כ"ד ד"ה כה"ג ביה"כ בפר ושעיר וכו' שהוא שם יחיד ואם אמר פיגל מהימן וכו', והקשה הראב"ן דלמה נקט רש"י פר הלא בא מממון שלו ולמה ישקר ולהנ"ל ניחא דכוונת רש"י שאם אירע פסול בכה"ג ונכנס אחר תחתיו דאז בא הפר בא מממון הראשון ואם אמר השני פיגל מהימן והרי השני לא מפסיד: שם ת"ל שוב אשר לו שנה הכתוב לעכב והמ"ל תמה על הרמב"ם שהשמיט דין זה וא"א הרב מ' מנדל דייטש זלה"ה תירץ דהרמב"ם דחה ברייתא זאת וסמך על ברייתא מס' חולין דף כ"ב אשר לו ולא משל מעשר (ולי נראה דברייתא דהכא דמוקי אשר לו לעכב ולא דריש אשר לו שלא יבוא ממעשר שני סובר כר"א במס' מנחות דף פ"ג דיליף דפסח אין בא ממעשר שני מפסח מצרים וכיון דידענין פסח דאינו בא ממעשר ילפינין כל הקרבנות בהקישא דזאת תורת העולה דגם פסח נכלל בהאי הקישא כמ"ש תוס' חולין דף כ"א ואף דר"ע אמר במסכת מנחות דף פ"ג דא"א למילף מפסח מצרים דאין דנין אפשר משאי אפשר מ"מ הלא הך ברייתא דמפיק אשר לו לעכב הוא סתם סיפרא דהוא ר' יודא ושמענין לר' יודא במס' יבמות דף ט"ו דטבל ולא מל הוה גר ויליף מאמהות הרי דסובר דנין אפשר משאי אפשר א"כ ידענין דפסח אינו בא משל מעשר דילפנין מפסח מצרים וכיון דידענין פסח ממילא ידעינין כל הקרבנות מהקישא דזאת תורת העולה וכמ"ש תוס' יבמות דף ע' ד"ה דפסח דגמרינן דאונן אסור בכל הקרבנות מפסח מהקישא דזאת תורת העולה ולא איצטרך קרא למעוטי מעשר שני ומוקי קרא לעכב אבל הרמב"ם דפסק כר"ע דאין דנין אפשר משאי אפשר ופסח גופי' דלא בא משל מעשר לא ידענין רק עכשיו דכתב אשר לו גבי פר של אהרן וכן הוא בברייתא מנחות דף פ"ג מה חטאת אין בא אלא מן חולין וא"כ אין ילפותא לעכב:
והנה ראיתי להרא"בן שהקשה על רש"י מס' גיטין דף נ"ד ע"ב כה"ג ביה"כ יוכיח ופרש"י פר ושעיר והקשה הרא"בן למה נקט רש"י:
פר הלא פר בא משלו ונראה דכוונת רש"י לפמ"ש תוס' מסכת מגילה. דף ט' דאם אירע פסול בכה"ג ומשמש אחר תחתיו צריך הראשון להביא פר אע"פ שאינו משמש עכשיו ואם כן שפיר כתב רש"י כה"ג ביוה"כ בכה"ג שאירע בו פסול ונכנס כהן אסר תחתיו דאז בא תפר משל ראשון ואם המשמש אמר פיגול נאמן והרי לא מפסיד מידי שהרי הפר בא משל ראשון:
סליק שבועות שתים פרק ראשון:
ידיעות הטומאה פרק שני: