אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף קיז:
תוס' ד"ה הא וא"ת ר"י מאי קמ"ל וי"ל דקמ"ל לכתחילה, לא תנשא עכ"ל ובזה ישבתי רמב"ם שפסק בעד אומר מת ועד אומר לא מת אם ניסת לעד שאומר מת לא תצא והקשו עליו מסוגי' דכתובת דכ"ב דהוה לאוקמי' מילתא דר"י אף בבת א' כגון שניסת לא' מעדים ולנ"ל דפוסקים כתבו דרמב"ם הוכיח דינו ממתני' דלקמון ששנינו עד אומר מת ועד א' לא מת לא תנשא ומדלא אמר תצא ש"מ דאם נישאת לא תצא וא"כ לא רצה לאוקמי' שבאו בבת א' וניסת לאחד מעדי' אכ"ק מאי קמ"ל ר"י הלא שמעינן ממתני דלקמון עד אומר מת וע"א א' לא מת לא תנשא ומדלא קתני תצא ש"מ אם נישאת לא תצא לכן מוקי שבאו בזה אחר זה וקמ"ל דאפי' בזה אחר זה לכתחילה לא תנשא: עוד נראה בדעת רמב"ם דבסוגי' דכתובת אביי דמוקי בזה אחר זה הוא לר' יוחנן ובירושלמי פט"ז הלכה ז' מוקי ר' יוחנן הן מתני' עד א' אומר מת ונישאת ובא אחר ואמר לא מת לא תל טעמא מפני שאומר משנישאת הא עד שלא נשאת תצא אמר ר' יוחנן זו דברי ר' מנחם בר יוסי אבל דברי חכמים בין שאומר משנישאת ובין עד שלא נישאת ונישאת לא תצא הרי דר' יוחנן מוקי למתני' כראב"י ושמענין לר"י דאמר הלכה כסתם משנה וא"כ א"א לאוקמי' הך דר"י בפ"ב דכתובת כשבאו בבת אחת דא"כ אמאי לא תצא הא ר"י ס"ל כסתם משנה ואיהו מוקי כרמב"י לכן משני כשבאו בזה אחר זה והתרוהו להנשא ואינה אסורה לכתחילה להנשא רק משום לזות שפתים והגאון מ' א"ב כתב בתשובת ח"צ דהיכא דאינו אסורה רק משום לזות שפתים מודה ר' מנחם ב"י דלא תצא ומתני' דיבמות דמשמע אם בא עד קודם שניסת דתצא משום דר"י בירושלמי י"ל דמוקי בניסת שלא ברשות ב"ד וכשיטת ריב"ש ועיי' מהר"ם ברבי בכתוב' פ"ב: