אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף קיז.
תוס' ד"ה ב"ה תימא וכי נחלקו על הילל רבן עיי' ספר כריתות לשון לימודים שער ב' סי' ע"ג שכתב דמצינו תלמידים חולקים על רבם כי האי דפ"ק דעדיות בש"א רובע וכו' שמאי אומר אפי' מעצם א':
שם בגמרא ואת לכל מילי דאית לי' לאינש וכו' כך הוא גרס מהרש"ל ביש"ש ולכך פסק הרמב"ם בהתירוני להנשא ותנו לי כתובה דמותרת דכל את"ל הלכה ועיי' מ"מ ומז' מוכח שגם מהרש"ל סובר כמ"ש הב"י הביאו ב"ש א"ה סי' קכ"ב ס"ק ז' דכל היכא שאינו מפורש בש"ס ואת"ל אף שאבעי ב' ע"כ לא קאי רק באת"ל לא פסקנין כוותי' והלח"מ פ"ב ה' גירושין הלכה ט' כל שאינו אבעיין אחד האי כללא ליתא ועיי' ס' קול בן לוי דף כ"ב: שם בת חמותה וכו' כתב הרא"ש דהוא בעי' דלא איפשטא ובפ"מ על ירושלמי כתב מדהשמיטה פוסקים נקטי לקולא דבעי' דלא איפשטא במידי דרבנן ע"ש ואני לא כן עמדי הלא רוב פוסקים סברי דהא דנאמן עד א' להעיד על מיתת בעל הוא רק דרבנן וא"כ איך שייך לומר דמידי דרבנן הוא הלא מד"ת אינו נאמן כלל ורבנן הוא דאקילו והנה יש מחלוקת בפוסקים במידי דרבנן אם יש בעי' דלא איפשטא אי נימא ס' דרבנן לקולא ויש לי לדקדק במס' עירובין דמ"ה ע"ב דהקשה וליקני שביתה בעבים תיפשט דאין תחומין ומאי קושי' דילמא הברייתא גופי' מספקא דהרי גם ש"ס שם דמ"ג מסיק דהאי תנא ספוקי מספקא וא"כ גם הך ברייתא מספקא ותחומין דרבנן וספקא דרבנן לקולא ועיי' תוס' ד"ה א"א: