אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף קטז:
תוס' באותו שעה וכו' ח"ל אמאי לא מהימנין במגו דאמר גרשתני והקש' מהרש"א הא הוה מגו דהעזה כמו גבי מודה במקצת ולא ידעתי הלא תוס' הוכיחו בפ' הגוזל דק"ז דאמרינן מגו דהעזה מסוגי' דב"ב ד' ל"ו גבי עיזי דאכלי חושלא ומהא דר"י באומר שדה זו של אביך ולקחתי רק לאיפטורי משבוע לא אמרינן מגו דהעזה וכבר ביאר זה ש"ך ח"מ סי' פ"ב בכללי מגו אות ו' ושאני מודה במקצת דהוא מידי דכפירה ועיי' ב"ב דף נ"ב תוס' ד"ה דברים ואין כאן מקומו ושם במס' ד' נ"ב ד"ה דברים כתבו דמעיזי דאכלי חושלא אינו ראי' דיש לאוקמי' שבעל העיזי מכחישו ואמר שלא אכלו כ"כ ובזה מיושב מה ששמעתי להקשות לפוסקים דסברי דמי שחייב בידי שמים מהני תפיסה א"כ קשה מסוגי' ל"ו גבי עיזי דאכלי חושלא דנאמן לטעון כדי דמיהן במגו דלקוח משמע דאי ליכא מגו כגון שיש עדים שתפסם וראהו עתה בידו אינו נאמן ואמאי הלא בעל חושלא טוען ברי ובעל עיזי שמא וברי ושמא חייב בידי שמים (ועיי' משנה למלך פ' י"א ה' מלוה ולוה הלכה ז' ולהנ"ל דאיהו סובר כמ"ש תוס' נ"ב דמיירי שבעל עיזים מכחישו בברי ואמר שלא אכלו כ"כ דפטור אף מלצאת ידי שמים: