אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף צ.
תוס' ד"ה אכל ואפשר דאם אכל תרומה במזיד שפטור לרניב"ה עכ"ל עיי' מהרש"ל ובתפארת שמואל כתב דלהך שנוי' דגלי סובר רנב"ה דבמזיד נמי משלם קרן כיון דגלי' בתרומה דלא מיפטר משום קים לי' בדרבה (והיינו לתנא דב"ח דמשוי שוגג כמזיד) ולכאורה דמאי לשון ואפשר דאיך נימא דלרנב"ה לא מיפטר מזיד בתרומה א"כ קשה סוגי' דפסחים ד' ל"ב דמוקי שם מתני' כרנב"ה וקתני בסיפא במזיד פטור מתשלומין ועיי' שם ברש"י ונראה דס"ל לתוס' דשם מיפטר משום כרת וגבי תרומה דהוא במיתה גלי' ולא גבי כרת רק דקשה ברישא בשוגג נמי ליפטר לתנא דב"ח ואין כאן מקומו: