אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף פט.
מה שהקשה הרא"ש על הרי"ף עיי' לקמון אי"ה ד' ל"ד:
תוס' ד"ה מ"ט וכו' באמצע הדיבר מ"ט אמר רבנן הבעל מיפר היכא דאין מיפר מד"ת ועיי' נדה ד' מ"ו וכ"כ תוס' הרא"ש וצ"ע דלעיל ד' כ"ט כתב בתוספי הרא"ש דמשום זיקה דרבנן לא הי' אמרו שיפר וי"ל ועיי' מ"ש לעיל ד' י"ז ע"א גמרא מ"ש מהא דתנן התורם קישות וכו' קשה לי דילמא שאני קישות דהוא דרבנן דמד"ת אינו חייב רק דגן ותירש וא"כ אף אי פשע ולא יחזור ויתרום ליכא איסור תורה אמנם ז"א דהלא מטמא על הטהור מד"ת ג"כ הוה תרומה ובזה מיושב מה שמקשים דסוגי' דקידושין ד' מ"ו כמאן אזלא ועיי' רשב"א ולהנ"ל י"ל דסוגי' דשם קאי כר"נ ב"א וע"כ לא אמר ר"נ ב"א דאף בחד מנא ציית דשם בתורם מטמא על טהור אף אי יפשע ולא יחזור ויתרום ליכא איסור תורה אבל במפריש חלתו קמח חיישינן הואיל והוא חד מנא לא ציית ויבוא לידי איסור תורה. ובסוגי' דקידושין דמקשה הש"ס מהאי דקישות הוא משום דהמקשה אכתי לא אסיק דמד"ת תורם רע על יפה תרומה א"כ הקשה שפיר כיון דיוכל לבוא לידי איסור תורה כיון דבחד מנא לא ציית וגם אולי המקשה סובר כירושלמי דקישות מר אינו אוכל כלל ולכך הקשה מקישות ולא מטמא על טהור ומצאתי כן ברשב"א:
והנה המהרש"א כתב דסוגיה דקידושין קאי לר"נ וא"א לומר דהדרא לטבל ע"ש וקשה לי דהא טעמי' דר"נ דאמר דגריווא מתוקן כיון דמד"ת הוה תרומה אין ב"ד מתנין לעקור ד"ת והלא קישות דנתחייב בתרומה הוא רק דרבנן דמד"ת אינו חייב רק דגן ותירש ויצהר ועיי' רש"י כתובת ד' כ"ה: תוס' ד"ה אין וכו' ותתן לו ולא לאורו כגון דאחמיץ במחובר וק"ק על רמב"ם שלא הביא דין זה דאם נטמא בתלוש ואפי' בשוגג לא הוה תרומה ונראה דאיהו פסק כמ"ד בפסחים פכ"ש משום ראשית וכ"מ מסוגי' דהכא דמקשה על ר"ח מהאי דקישות ומאי קושי' דשאני קישות דתרומת ירקות רק דרבנן אבל טמא על טהור חיישנין שמא יפריש מטמא שלא הי' לו שעת הכושר ואז אפי' מד"ת לא הוה תרומה דלו ולא לאורו וע"כ דסוגי' דהכא אזלא כמאן דמפרש משום ראשית:
ע"כ גמרא ש"ה דמד"ת תרומה מעלי' המ"ל פ"ב ה' תרומה הלכה י"ד נסתפק בדעת הר"ש דסובר דהנאת כילוי בתרומה מדרבנן הוא דאסור אם גם בטבל הדין כך ולי נראה בטבל מודה דמד"ת אסור דאל"כ מאי איצטרך ש"ס לתרץ דמד"ת תרומה מעלי' נד"ר אלעי ולמה לא מתרץ דשאני טמא על הטהור לכך א"צ לתקן דהרי הך גריווא בכל ענין אסור באכילה וכמו שהקשו תוס' ומה שתירצו דחיישנין לענין הסקה מה בכך הלא הסקה בטבל הוא רק דרבנן וא"כ אף אי מד"ת רע על היפה לא הוה תרומה מ"מ אין כאן איסור תורה כיון דבלא"ה אסור באכילה או דלהסיק בטבל אסור מד"ת:
שם וה"ק ב"ש לב"ה הקשה מהדורא בתרא דלמה לא מתרץ כפשוטו דכוונת ב"ש גם אחופה כמו שמתרץ אח"כ בדברי ר"א אימא משתגדיל אף שלא נזכר זה קודם אמנם כבר כתב מהרש"ל דאי כוונת ב"ש כפשוטי לא הי' צריך לומר משתעמוד בקומתו דהא ב"ש ס"ל אין ממאנין נשואת וע"כ לב"ה קאמר ועיי' תוספת הרא"ש: