אור ברסלב
אהל דוד שבועות יבמות יבמות › דף עו.

אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש

יבמות · דף עו.

דף עה.

הרמב"ם פסק דפ"ד אסור בממזרות ודייק מדקתני בברייתא מותר בנתינה ולא קתני בממזרות וראב"ד כתב דקמ"ל רביתא אפי' למ"ד קהל גרים אקרי קהל א"כ קמ"ל דאפי' נתינה דאקרי קהל מותר וכ"ש ממזרות דלא איקרו קהל והקשה פני משה דאיך אפשר לאוקמי' כמ"ד קהל גרים אקרי קהל א"כ למה יהי' פ"ד מותר בנתינה הלא הרמב"ם פסק דלאו דלא תתחתן נאמר בגיותן וכשנתגיירו הרי המה כשאר גרים ואקרי קהל ובאמת הוא קושי' גדולה על הראב"ד דכיון דשתק לרמב"ם דפסק דנתינה מותר מד"ת משמע דס"ל כוותיו ונראה דראב"ד ס"ל כמ"ש הלח"מ פ"ג מ"ה מלוה ולוה דאיכא ג' מחלוקת לדבר דר"י סובר דהיכא דמפורש הטעם דרשנין טעמי' דקרא ור"ש סובר דבכ"מ דרשינן טעמי' דקרא וחכמים סברי דאף היכא דמפורש הטעם לא דרשינן טעמא דקרא והב"י א"ה סי' ט"ז כתב דאי דרשנין טעמי' דקרא ע"כ לא תתחתן קאי רק אגיותן דהא הטעם משום כי יסיר וזה לא שייך בגרותן וא"כ כוונת הראב"ד דהברייתא אתי' כמ"ד קהל גרים איקרי קהל אבל בזה סובר הברייתא דלא כר"י רק דלא דרשנין טעמי' דקרא אפי' היכא דמפורש הטעם ולדידי' נתינם אסורים אף בגרותן וראב"ד דשתק בהא להרמב"ם דנתינם מותר מד"ת בגיורתן משום דבזה פסק ג"כ כר"י דדרשנין טעמי' דקרא היכא דמפורש הטעם:

שם בגמרא הדר אמר רבא וכו' ורמב"ם פסק כס"ד דרבא ונראה ונקדים סוגי' דקידושין ד' י"ג מדאסר אלמנה לכה"ג מכלל להדיוט שרי והקשו תוס' דילמא אסר קרא אלמנה לכה"ג אפי' כשהוא יבם והי' ניחא לרלמב"ם דע"כ לא מיירי קרא ביבם דהא באותו קרא כתיב גרושה ואיך משכחת שגרושה יפול ליבם לפני כה"ג דאחיו כהן אסור לישא גרושה ועיי' שם מהרש"א אמנם הא משכחת שאחיו הי' פצוע דכא וכתב הח"מ סי' ה' דכהן פ"ד מותר לישא גרושה וא"כ משכחת בגיורת שנשאה לישראל ונתגרשה ושוב נשאה לאחיו של כה"ג שהוא פ"ד דמותר לישא גרושה ומשום פ"ד לא אסירא דקהל גרים לא איקרי קהל ואח"כ כשמת הפ"ד שפיר נופלת לפני כה"ג ליבום דאשת סריס אדם שהי' לו שעת הכושר מתיבמות כדאי' לקמון ד' ע"ט (ובזה מיושב קושי' מהרש"א שם) וע"כ דס"ל לסתמא דתלמודא שם דפ"ד בקדושתי' קאי אמנם השה מברייתא דקתני דפ"ד מותר בנתינה ואי בקודשת קאי אמאי מותר וע"כ דלאו דלא תתחתן הוא רק בגיותן ובגרותן הוא מדרבנן ובהנך דלאו בר אלודי לא גזרו וגם לא ניחא לרמב"ם דמיירי שאחיו הכהן עבר ונשא גרושה דא"כ יהי' מוכח דקדושין תפסי בגרושה לכהן דאל"כ לא משכחת יבום ולמה לי האי דרשא דדרשנין במס' תרומה לא יחלל חלולין עושה ואין עושה ממזרין דכיון דקידושין תפסי ממילא דלא הוו ממזרים דהא בהא תלי': והב"ש הקשה להפוסקים דפסקא כהמסקנא דרבא ומ"מ פ"ד מותר בנתינה אע"ג דמפורש לאו דידי' ומותר ג"כ בממזרות א"כ מאי הקשה ש"ס בקידושין דף ע"ד מאי כל איסורים וכו' ולמה לא מוקמי' מתני' דכל איסורים מותרים זה בזה איירי בפ"ד ול"נ דבירושלמי פרק הערל מביא פלוגתא אמוראי בזה דר' ייסא ס"ל דמשנה דכל איסורים לבוא בקהל לא מיירי רק בפסול משפחה אבל פסול גוף דהיינו פ"ד לא הותר בממזרות ור' ירמי' ס"ל דאף פסול גוף פ"ד מותר בממזרות וא"כ סוגי' הש"ס קאי לר' ייסא דס"ל דפסול גוף אסור בממזרות והנך פוסקים ס"ל כר' ירמי' הואיל ומסקנא דרבא קיימא כוותי':

עוד נראה לסייע לרמב"ם דפסק פ"ד כהן מותר בגיורת וכתב הח"מ דאף בגרושה מותר ולא אסור רק בלאו השוה בכל (והב"ש חולק על הח"מ ועיי' לקמון אי"ה דפ"א מה שהקשתי עליו) דתוס' הקשו סוף גיטין לב"ש דאמר לא יגרש רק אם מצא ערות דבר א"כ למה לי קרא לאסור מחזיר גרושתו תיפק משום סוטה וגם לב"ה קשה למה לי דבר להורת דרשאי לגרש אפי' בלא מצא ערות דבר תיפק דא"כ ל"ל קרא במ"ג ולרמב"ם ניחא דאיצטרך קרא על אשת כהן שנאנסה דאסורה לבעלה כהן וצריך לגרשה ונישאת לאחר ושוב מת השני או גירשה וכגון שאכל השני זינתה ברצון ואח"כ נעשה בעלה הראשון פצוע דכא ואיירי שהיא בת גר דלא אסירא לפ"ד דקהל גרים לא איקרי קהל וא"כ משום סוטה לא נאסרת דהלא זינתה באונס ואונס בישראל שרי רק לכהנים אסירא והרי פ"ד לאו בקדושתי' קאי ומותר באיסור שאינה שוה בכל כמו דמותר בגרושה לח"מ קמ"ל קרא דאפ"ה אסורה לו משום מחזיר גרושתו דהוא לאו השוה בכל אמנם י"ל דתוס' הקשו למ"ד קהל גרים איקרי קהל וכבר כתבתי שלשיטת ח"מ מיושב קושי' תוס' גיטין דפ"ה ד"ה חוץ מתרומתך ולחלקת מחוקק משכחת בגיורת שנתגרשה והתנה חוץ מתרומה ומשכחת שתנשא לכהן פצוע דכא דמאכילה בתרומה ועיי' רשב"א בתשובה סי' תקנ"ז:

תוכן העניינים

אהל דוד שבועות יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה