אור ברסלב
אהל דוד שבועות יבמות יבמות › דף סט.

אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש

יבמות · דף סט.

דף סח:

תוס' ד"ה ואימא תימא וכו' ולי נראה דקושי' הש"ס קאי למ"ד דהוזהרו כשרות להנשא לפסולים וא"כ הוא חומרא דאתי' לידי קולא דכשרה בת כהן שנבעלה באונס לכותי למ"ד באונס לא הוה זונה (ואי לא ילפי בק"ו מגרושה אסורה להנשא לחלל) משא"כ אי ילפי מק"ו מגרושה דפסולה רשאי להנשא לחלל ועוד י"ל לרמב"ם דפסק פ' י"ז מהא"ב דכה"ג שבא על גרושה אינו לוקה משום לא יחלל שכבר מחוללת והנה למ"ד באונס לא מקרי זונה אם אלמנה נבעלת לכותי אינו אסורה משום זונה וכ"כ רשב"א רק דאסורה מקרא דכי תהיין נשמע דאסורה בתרומה ואז ממילא אסורא להינשא לכהן מק"ו דגרושה וא"כ שפיר הקשה ש"ס ולא שייך לומר דלחומרא מקשינן דהוא חומרא דאתי לידי קולא דאי דרשינין מי שיש לו אלמנות וגירושין יצא נכרי שפוסלה ואסורה בתרומה וממילא אסירה לכהן מק"ו דגרושה וא"כ אם שוב בא עלי' כהן לא לקי משום לא יחלל הואיל שמחוללת ועומדת לכן נימא איפכא דמי שאין אלמנות וגירושין אע"ג דאית לה זרע תכל וא"כ אסורה להנשא לפסולים וגם אם בא עלי' כה"ג לוקה משום לא יחלל כיון שלא נתחללה עדין מקהל כהונה ובתוספי הרא"ש כתב דהכא מסתבר למדרש לקולה כמ"ש רש"י דזרעו כזרע בהמה:

גמרא עמד ב' כיון דעיברה ליחש מי לא תנן מפרישן ג"ח כתב מהרש"א דקושי' הש"ס קאי מאונס ופתוי דהוה חד ביאה דניחש כי האי דמפרישן ג"ח אף דלא הוה רק חדא ביאה וקשה לי לפמ"ש הר"ן במס' קידושין דף י"א דהא דאמרינן אין אשה מתעברת:

בביאה הראשונה היינו דרוב לא מתעברת בביאה א' אבל באמת יש מיעוט נשים שמתעברת בביאה ראשונה וא"כ מאי הקשה מהא דמפרישן ג' חדשים הלא לעיל דל"ד מוקי ש"ס הך מתני' כר"מ ואיהו חייש למיעוטי ולכך צריך להפרישן דשמא נתעברו מביאה א' אבל מתני' דהכא יש לאוקמי' כרבנן דלא חיישי למיעוטי ולכך לא חששו שמא נתעברו הואיל דביאה א' הוא (ודילמא מיירי בבתולה) ונראה דקושי' הש"ס הוא להך תירוצא לעיל דל"ד דמוקי ש"ס כר"ש ור"ש לא חייש למיעוטי כדאי' לעיל דס"ז רשב"י אומר זכרים יאכלו ומפרש הש"ס דקסבר אין חוששין למיעוט וסתם ר"ש הוא רשב"י כדאי' ברש"י ריש שבועת:

אמנם קשה לי דאכתי מאי הקשה ש"ס הלא לעיל דל"ד מוקי הש"ס האי דמפרישן כשבעלו ושנו וא"כ איך כתב מהרש"א דקושית הש"ס באונס ופתוי דליחש אף לחדא ביאה כמו האי דמפרישן ג"ח דהוא נמי חדא ביאה הלא לעיל מיירי שבעל ושנה וצ"ע:

עוד כתב מהרש"א דלא שייך לאוקמי' אחזקה כיון דאיכא למקים עלה דמילתא דמה"ט בחולצת תוך ג"ח וכו' ולי נראה בלא"ה לא שייך לאוקמי' אחזקה דבשעה שניסת ובעל לא שייך לאוקמיה אחזקה שלא עיברה דרוב עדיף מחזקה ורוב נשים מתעברת ויולדת כדאי' לקמון דקי"ט רק דקושיה הוא דנימא כיון ששהתה עם בעלה זמן רב ולא נתעברה אם כן יוצאת ואיתרע רובה וראוי לאוקמי' אחזקה שלא עיברה ולחלוץ תוך ג"ח דנימא דודאי לא עיברה ונראה דזה מקרי חזקה שאינה מבוררת כמ"ש תוס' חולין די"א דכל חזקה שלא נתבררה ולא נודע אפי' שעה א' לא מקרי חזקה והכא נמי דמיד כשנושאה לא נודע שעה א' שנדע שלא נתעברה דבכל שעה יש לומר שעיברה דרוב נשים מתעברת ויולדת רק אחר זמן מה נודע שלא היתה מעוברת זה הוה חזקה שאינה מבוררת ועיי' נדה דל"ו תוס' ד"ה נדה וצ"ל דרוב עדיף מחזקה ובעיקר הדבר נראה דמיד שנבעלה לא שייך לאוקמי' אחזקה וכמ"ש תוס' כתובת דף כ"ג דכיון שזרק לה קידושין איתרע ע"ש ויש לחלק: שם מקולקולת למפרע ופרש"י לשלם קרן וחומש עיי' פרשת דרכים דרך מצותך שתמה דהא תנן בפ"ז מסכת תרומת דליכא חיובא דחומש רק בזר מעיקרא ואפי' לר"מ הא ר"מ מודה בבת כהן שנשאת לישראל דאינה משלמת חומש משום דאפשר לחזור לבית אביה וה"ב חוזרת במיתת העובר:

סליק אלמנה לכהן גדול פרק שביעי:

הערל פרק שמיני:

תוכן העניינים

אהל דוד שבועות יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה