אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף סח:
ק"ו מה גרושה שמותרת בתרומה וכו'. הקשה תוספי הרא"ש נימא זרה תוכיח שאסורה בתרומה ומותרת לכהונה ותירץ דלא שייך למיעבד ק"ו או יוכיח רק ממידי דאיתעבד בה מעשה וא"ת בת כהן שיש לה זרע מישראל יוכיח שאסורה בתרומה ומותרת לכהונה ומתרץ כיון שאם מת זרעה חוזרת לתרומה לא קרינא בה אסורה לתרומה והנה מ"ש דלא שייך יוכיח רק ממידי דאיתעבד בה מעשה עיי' ת"כ פ' אמור פ' א' אות ט' ועיי' ב"ש סי' ו' ס"ק ט"ו ועיי' לעיל דל"ה מ"ש בזה אמנ' י"ל שאני זרה דלי' צד עבי' ב"מ ולדידי קש' דאיך אמר הש"ס ק"ו מגרושה הלא כל שאתה דן תחילתו להחמיר וסופו להקל אינו דין והרי גם כאן סופו להקל לרמב"ם שפסק פי"ד מהא"ב דכה"ג או כ"הי שבאו על גרושה אינו לוקה משום לא יחלל שכבר היא מחוללת ועומדת מקהל כהונה וא"כ אלמנה שנבעלת לפסול אם שוב בא עלי' כה"ג אינו לוקה משום לא יחלל כיון שכבר נתחללה ואם כן סופו להקל ועיי' זבחים די"ב תוס' ד"ה בן עזאי וכ"כ קשה לי מאי בעי ש"ס לקמן דפ"ה אי כשרות הוזהרו להינשא לפסולים ומאי בעי דאיך נימא דהוזהרו לפסולים סופו להקל שעי"כ מותרת להנשא לפסולים ונראה דמ"ד כשרות הוזהרו להנשא לפסולים ס"ל כל"ק דרבה דף נ"ו ע"ב דגם באונס הוה זונה וא"כ בלא"ה נשמע דנבעלה לפסול אסורה לכהונה משום זונה וש"ס דיליף בק"ו מגרושה כתב רשב"א דסוגי' זה קאי למ"ד באונס לא הוה זונה ונראה להוכיח מסוגי' זה כרמב"ם דתוס' בפ' החולץ דמ"ד הקשו למה לי קרא זונה לא יקח תיפק כיון דאסורה בתרומה מכי תהיין לאיש זר אסורה לכהונה מק"ו ולרמב"ם ניחא דאי לאו דכתיב זונה לא הוה ילפנין בק"ו מגרושה כיון דסופו להקל דאי ילפי בק"ו שפסולה לכהונה א"כ אלמנה שנבעלה לפסול אם שוב בא עלי' כה"ג לא הוה לקי משום לא יחלל לכך כתיב זונה לא יקח וכיון דגלי קרא בהדי' דפסולה לכהונה באמת לא לקי משום לא יחלל דהואיל שמחוללת ועומדת:
רש"י וקשי' בגווי' וכו' חדא דתנן ב"פ ד"א וקשה לי דילמא הך מתני' אתי' כר"ע דס"ל כי תהיין כי תבעל ולדידי' בודאי גם ח"כ פסלי וכן הא דממזר פוסל וכו' י"ל דמתני' רוצה למינקט לכ"ע אפי' לר"ע וי"ל: