אור ברסלב
אהל דוד שבועות יבמות יבמות › דף מה.

אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש

יבמות · דף מה.

דף מד:

תוס' ד"ה יצאו וא"ת וכו' ונראה לתרץ דמק"ו לא הוי לקי דאין מזהרין מן הדין והנה זה הוא ק"ו דאם הולד ממזר כ"ש דפוסל בביאתו אבל השתא דכתב רחמנא אלמנה וגרושה אף דהוא לאו הבא מכלל עשה שפיר לקי כמ"ש הרמב"ם בפ"ב מה' מאכלות אסורת ובמ"מ שם דהיכא דאיכא לאו הבא מכלל עשה שוב מזהירין מה"ד ובפ' יו"ד יוחסין לא מקשה הש"ס רק על לשון דאמר ר' יוד' מנין לעובדי כוכבים ועבד שבא על בת ישראל וכו' דקשה איך שייך מניין דמשמע דלולי קרא לא הוה ידעינן שום איסור על זה מקשה הש"ס הלא איכא ק"ו ולא הוה למימר רק מניין דלוקה וגם להרמב"ן דחולק על הרמב"ם הנ"ל מ"מ לר"ט דסובר סוף פ"ג דקידושין דממזר נושא שפחה והקשו הלא ממזר חייב בכל המצות לכן כתב הב"ש סי' ט"ז דמזה יש ראי' להרמב"ם דליכא איסור תורה בשפחה וה"ה עבד מותר בבת ישראל מד"ת וחולק על התרגום וא"כ איצטרך אלמנה וגרושה על עבד הבא על בת ישראל דלא הוה ממזר מד"ת דביאת היתר הוא ונקט עבד אגב עובדי כוכבים כמ"ש תוס' לעיל דף ט"ז ע"ב ד"ה קסבר. דנקט כותי אגב עבד ובסוף קידושין שפיר מקשה הש"ס על ר"י דאיהו ע"כ סובר כהתרגום דעבד ושפחה אסורים מד"ת דאל"כ לא הוה גזר דכותי לא ישא כותית ואי הוה מדרבנן לא הוה גזר כולה האי גם י"ל דר"י סובר כר' יוד' סוף פ"ב דפסחים דכל היכא דכתיב בתחילת הפרשה לאמור ללאו אמר א"כ מק"ו לא הוה לקי דאין מזהירין מה"ד אבל מקרא דאלמנה וגרושה אף דהוא לאו הבא מכלל עשה מ"מ כיון דכתיב לאמר בתחילת הפרשה לאו מעלי' הוא והש"ס שילהי דקידושין לא הקשה רק על לשון מניין:

שם ע"ב ושניהם לא למדוהו אלא מא"א כתב הרשב"א בשם הרב האי דגרס דמאן דמכשיר דומי' דאשת אב מה א"א שזרעו מיוחס אחריו והקשה הרשב"א תינח עבד אבל עובדי כוכבים יש לו חייס ולי נראה דרב האי סובר כמ"ש תוס' לעיל דף ט"ז ד"ה קסבר בתירץ ב' דמעובדי כוכבים ליכא ממזר רק מדרבנן ונקט כותי אגב עבד אף דא"א הנבעלת לעכ"ום איכ' איסור תורה מ"מ כיון דליכא כרת ומיתת ב"ד כמ"ש הבעה"מ ובמלחמות בפ' בן סורר דרעהו כתיב א"כ פשיטא דאין הולד ממזר דלא דמי' לאשת אב ועיי' תוס' ד"ה מה אבל לעבד וודאי איכא כרת דאחיו הוא כדאי' בב"ק דף פ"ח לכך מסיק דגם עבד לא דמי' לאשת אב הואיל ואין זרעו מתיחס אחריו אמנם קשה לי מהירושלמי בפרק האומר תני' עכ"ום ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר התיב ר"ש וכו' הרי יבמה שזינתה דאין לו עליו ועל אחרים קידושין והולד כשר ע"ש וקשה להמקשה תקשה לנפשי' דלמה יבמה שזינתה הולד כשר נילף מאשת אב דהלא יבמה לשוק זרעו מיוחס אחריו:

תוס' ד"ה כיון ובתוס' הרא"ש כתב דנראה לדון דוקא בכפי' כי ה דהכא דהוה מידי דשררה שייך למידרש כל שימת שאתה משים לא יהי' רק מקרב אחיך אבל לדין בעלמא לא בעינן מקרב אחיך:

תוכן העניינים

אהל דוד שבועות יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה