אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף מד:
בגמרא היא כשרה עיי' מ"ש לעיל ד' ט"ו על תוס' ד"ה נעשה:
תוס' ד"ה היא. וז"ל ר"ע היכא דרש ובתוספי הרא"ש כתב בשם מורי דמוקי היא תועבה בסוטה דה"מ בבא על הסוטה שאין הולד ממזר ע"ש ואכתי קשה לזעירי בירושלמי פ' יו"ד הלכה א' דסובר דלר"ע אפי' בבא על הסוטה הולד ממזר:
תוס' ד"ה עשאה אבל ק"ק דבפ"ק דתמורה וכו' ונראה דבמס' קידושין דף ס"ח יליף דקידושין תופסין בח"ל מכי תהיין וא"כ קשה מאי מקשה הש"ס במס' תמורה על רבא מכה"ג באלמנא דלמה משום דגלי קרא דקידושין תופסין בח"ל מכי תהיין רק י"ל דמהאי קרא לא שמעינן ק היכא דליכא איסור בקידושין אבל אמנה לכה"ג דאיכא איסור בקידושין דכתיב לא יקח דקאי על הקידושין ראוי לומר אי עביד לא מהני והנה הא דאיצטרך כי תהיין דאין קידושין תופסין בח"ל משום דה"א דנילף מיבמה לשוק והנה מהרש"א הקשה שם דיותר יש למילף מנדה דק"ת ותירץ הפ"י דמה לנדה שיש היתר לאיסורו אמנם י"ל סוטה יוכיח דאין היתר לאיסורו וקידושין תפסי בה ונראה דסוגי' קאי לר"י ב"כ לעיל ד' י"א דליכא לאו בסוטה וא"ל דנילף במה הצד אולי יש פירכא כל דהוא ועל מה"צ פרכינן פירכא כ"ד וכיוצא בזה כתב מהרש"א דף ס"ז במס' פסחים וא"כ מתורץ קושית תוס' די"ל דר"י סובר כחכמים לעיל דף י"א דמוקמי' אשר הוטמאה על סוטה וא"כ היא בלאו וא"כ לא איצטרך כי תהיין על אותן ח"ל שאין איסור בקידושין לחוד פשיטה דאדנילף מיבמה יותר יש למילף מנדה וסוטה וע"כ נ"ל דכי תהיין קאי על אלמנה לכה"ג דה"א כיון דאמר קרא לא תעביד אי עביד לא מהני קמ"ל קרא דאפ"ה תפסי קידושין:
שם כיון שבא עלי' פסלה לכהונה הקשה הרשב"א נימא גר עמוני שנשא בת ישראל יוכיח שביאתו בעבירה ובתו כשרה לכהונה נראה דאיכא למיפרך מה לגר שמותר מיהת בממזרת שהיא מזרע ישראל ואפי' מאן דאוסר גר בממזרת היינו גר שמותר לבוא בקהל אבל גר עמוני לכ"ע מותר בממזרת כדאי' להדי' בקידושין לכך בתו כשרה לכהונה אבל כותי ועבד אסורים בממזרת ולכך דין שבתו פסולה לכהונה אמנם הש"ס מסיק שילהי פרק האומר דממזר מותר בשפחה וממילא גם עבד מותר בממזרת ז"א דלרמב"ם בעבד ליכא איסור תורה וע"כ נקט עבד אגב כותי וכה"ג כתבו תוס' לעיל דף ט"ו ע"ב ד"ה קסבר דנקט כותי אגב עבד כ"כ להרמב"ם נקט עבד אגב כותי דהרמב"ם פסק ישראל הבא על הכותית דרך אישות לוקה ועוד י"ל דאיכא למיפרך מה לגר עמוני שנשא בת ישראל דקידושין מיהת תופסין תאמר בעובדי כוכבים ועבד דאין ק"ת:
וחכם א' הראה לי דהב"ש סי' ד' ס"ק ד' סותר זה: