אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף ל:
מתני' כתב בכ"י ואין עליו עדים ובירושלמי איתא ג' שטרות הללו גובה מב"ח וכו' הדא דתימר בשלא הוחזק השטר ביד מלוה ר"י בעי אי בשלא הוחזק אפי' מב"ח לא גבי אר"ב מפני קנוני' ר"א אמר מפני שהוא פסול (אצל משועבדים) הנה יש לפרש דשאל למה אינו גובה קאי על הא דכתב בכתב ידו ואדסמיך קאי דמפלפל לענין הוחזק שטר ביד המלוה וכן הוא בבבלי סוף ב"ב אבל אין בו זמן בלא"ה אין יוכל לגבות ממשעבדי כי יאמרו הלקוחת מקחינו קודם להלואה ועיי' מהרש"א בריש ר"ה לולי שהרשב"א מפרש דקאי אאין בו זמן ובזה מיושב מה שהקשה האו"ת סי' מ"ג ולי נראה דהם מפרשי כהנ"ל:
שם בירושלמי למ"ד משום קנוני' הלא גם גטי נשים פסולים ונראה דקאי למ"ד במס' גיטין ד' י"ז דיש לבעל פירת עד שעת נתינה וכי אתי' למיטרף בעי לאתוי' סהדי אימת מטי גיטה לידה דאל"כ גם בג"נ שייך קנוני' שימכור פירות של נכסי מלוג:
שם זרק לה קידושין ספק קרוב לו וכו' כתב הרשב"א דמיירי דנסתפק הדבר לעדים ומזה קשה על הב"ש סי' ל' ס"ק ט' וכבר עמד בזה מ"ו בנ"ב סי' ל':
עוד כתב שם הב"ש דבגט אם זרק לה גט בר"ה בתוך ד' אמות שלה מפני תק"ע מהני ובקידושין לא מהני ולכאורה קשה מסוגי' דגיטין דף י' בג' דברים שוו ג"נ לשחרורי עבדים ומסיק דחשיב מילתא דליתא בקידושין ולמה לא חשיב ג"כ אם זרק בר"ה גט או שטר שחרור בתוך ד' אמות דגם בגט שיחרור איכא תקנות עיגון כמ"ש תוס' גיטין דף ט' ד"ה שוו וכ"כ קשה על רש"ך הביאו ב"ש סי' ל' ס"ק א' דנסתפק בטלי קידושין מע"ג קרקע אי הוה קידושין ובתשובת מהרי"ל סי' ע"ח פסק דלא הוה קדושין וא"כ קשה ליתנא עוד שוו גיטי נשים לשחרורי עבדים ואי נימא דגבי עבד מהני א"כ הוה להש"ס לומר שם בגיטין דזה למעוט טלי מע"ג קרקע אמנם הרשב"א בתשובה סי' תר"ג כתב דלא מקשה הש"ס ותו ליכא רק מה דאיתא במתני':
תוס' ד"ה אשה וא"ת תינח וכו' והרמב"ן בחדושיו כתב דמתני' איירי דוקא בכנס ואח"כ גירש ובזה מיושב מה שהקשה המלחמות על בעל המאור דפסק נשואין מפילין והרמב"ן הקשה מסוגי' דספק גירושין הוא כמ"ד מיתה מפלת ולהרמב"ן בחדושיו ניחא:
באו"ד וא"ת בחולין משמע דאם נולד הספק מחיים והרשב"א הוסיף דאע"ג דאיסור קמא נסתלק מ"מ אשכחינן דמחזקינן מאיסור לאיסור כדאמרינן בהמה בחיי' בחזקת איסור עומדת עד שיודע במה נשחטה אע"ג דמשנשחטה נסתלק איסור אמ"ה אפ"ה חוששין משום נבלה הרי דמחזקנין מאיסור לאיסור ומתרץ דבבהמה כל שלא מתה או שלא נשחטה כהלכתא אסירא עד שיתודע ענין המכשירה הילכך כיון שאתה בא להתירה ולומר דנעשה מעשה להכשירה עליך הראי' ודכותי הכא כיון שזו מתחילה צרה לערוה ואלו מת הבעל הותרה לשוק וכשאתה בא לאוסרה ולומר דנעשה בה מעשה האוסרה עליך להביא ראי' ובזה מתורץ קושית תוס' מס' ביצה ד"ה בהמה ע"ש ולהרשב"א ניחא דס"ל לרש"י דמחזקינן מאיסור לאיסור וא"כ כל זמן שלח ידעינן שנשחטה כהלכתה אסורה עד שיתחדש ענין המכשיר בבירר דמחזקינן מאיסור לאיסור: שם בגמרא דבתרייתא לאו קידושין פרש"י וישאנו אחיו מאמו הקשה הרשב"א למה לא מפרש אחיו מאב והרא"ש בשם רבינו מאיר כתב דאחיו מאב לא ישאנו דהיא אחות זקוקתו דאי דקמייתא קידושין בתרייתא היא אחות זקוקתו וה"ה דהוה מ"ל שמא תנשא לשוק בלא חליצה רק דבעי לאשכוחי אפי' איסור כרת ע"כ ול"נ דהא ע"כ הא דמשני הש"ס אשה זו בחזקת היתר לשוק איירי שאין כאן עוד אח אחר דהיינו ראובן נשא חמות שמעון ושוב גירש ראובן חמות שמעין גירושי ספק ואין כאן דק שמעון דאי יש עוד אח איך אמר הש"ס בחזקת היתר לשוק הא אכתי אסירא משום זיקת אח אחר ואם כן רצה רש"י לפרש חומרה דאתא לידי קולא יהי' קאי על כל ט"ו עריות אפי' על בתו ובת בתו וכו' ובהנך לא שייך שישאנו אחיו מאב דלמשל אם ראובן יש לי אשה ושוב קידש בת שמעון קדושי ספק לא שייך לומר אם נאסרה כרה ליבמה דליחש אם שוב יקדש אחותו יאמרו שקדושי ראשונים קידושין גמורי' ושני' לאו קידושין וישאנו אחיו מאב ז"א דהלא לאחיו אסירא משום בתו ובת בתו ובודאי דימי' דספק גירושין מיירי שאין כאן רק ב' אחים דאל"כ לא שייך חזקת היתר וכיון דליכא רק ב' אחים אין לחוש שישאנו אחיו מאב גבי בתו וגבי א"א שלהב"ע לכן פרש"י שישאנו אחיו מאם ואז יתפרש קושית הש"ס חומרא דאתי' לידי קולא על כל ט"ו עריות אפי' על בתו:
ואחד מתלמידים הקשה דהא נוכל לומר דיש עוד אח ואפ"ה אמר הש"ס בחזקת היתר לשוק כגון שאח הב' הוא חתן לערוה ובאחותה מותר אמנם הוא בדרך רחוק לכך פרש"י בפשיטות אחיו מאם: