אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף ל.
ממתני' עשה בה מאמר הקשה מהרש"א הלא בלא"ה אסורה משום אשת ב' מתים ונראה דהא ר' אשי מסיק לקמן דתני מאמר לאפוקי מדב"ש דאמר מאמר קונה קנין גמור וא"כ י"ל דבאמת נכרית אסורה משום אשת ב' מתים ג"כ והא דנקט מאמר גבי איסור אחות דל"ת כיון דעשה מאמר בנכרית תצא בלא חליצה כב"ש דקני קנין גמור דהרי הך מתני' דמת נשוי נכרית תני ברישא קידם מת אחד מבעלי אחיות ומתני' דמת אחד מבעלי אחיות איידי דחביבה אקדמי' אבל מתני' דמת נשוי נכרית תני לאפוקי מב"ש (ובודאי זה לא קשה דמאי איצטרך גבי מת אחד מבעלי אחיות עשה ונאמר בודאי יש איזה תירץ ועיי' לעיל דף י"ח תוס' ד"ה והאי ואולי דה"א הואיל ואחות אשה היא רק צרה לנכרית אף דעשה מאמר יהי' מותר להתיבם) ולמ"ד אין זיקה ניחא בפשיטות דנקט מאמר להורות דוקא כשעשה מאמר אז אסורה הנכרית להתיבם אבל אם לא עשה מאמר מתיבמת הנכרית ולא אסורה משום זיקה ובזיקה לחוד ליכא איסור משום אשת ב' מתים כמ"ש רש"י לקמן ע"ב במתני' דב' מתים הוא מדרבנן ולא גזרו רק היכא דעבד מאמר ובודאי לא שייך למתני חולצת לחוד דכך סדר התנא בכולהו מס' חולצת ולא מתיבמות: והנה הב"ש סי' קע"ג ס"ק ט"ו הקשה על מתני' דריש כיצד גבי נולד אח ועשה מאמר הלא בלא מאמר אסירא משום אשת שתי מתים ותירץ כיון דמצד בעלה הראשון אין לה זיקה שהרי היא א"א שלהב"ע לא שייך זיקת ב' ובמין ובזה ניחא מה שהקשו תוס' דלמה לא דייק ר"נ ממתני' דריש כיצד דאין זיקה ולהב"ש ניחא דאי ממתני' דריש כיצד ה"א דיש זיקה ונקט מאמר להורות דדוקא משום א"א שלא הי' בעולמו היא דאסירא ולא משום צרת אשת ב' מתים וכסברת הב"ש ונ"מ לענין זה כגון ראובן שקידש אשה והתנה שאם תפול ליבום ללוי אחיו אז יהי' למפרע קדושין בטלים כמו שהזכירו הפוסקים תנאי גבי מומר ומת ראובן ועשה שמעון מאמר ויש לשמעון עוד אשה ומת שמעון מותר אשת שמעין להתיבים ללוי ולא מיתסרא משום צרת אשת ב' מתים הואיל ומצד ראובן אין ללוי זיקה ואי לא נקט מאמר ה"א דבכה"ג איסורא משום צרת אשת ב' מתים רק אי לא עשה מאמר לא שייך אשת ב' מתים כמ"ש רש"י לקמן ע"ב דבזיקה לחוד לא גזרו משום אשת ב' מתים כיון דאשת ב' מתים גופי' הוא מדרבנן אבל ממתני' דהכא דייק שכיר דאי להורות זה תרתי ל"ל והא דמקשה הש"ס לעיל דף י"ח למ"ד יש זיקה ממתני' דריש כיצד ולא משני דנקט מאמר להורת דמשום צרת אשת ב' מתים לא מיתסרא נראה דהש"ס מסיק מ"ד יש זיקה הוא שמואל ואיהו סובר לקמן דף צ"ו דתנאי היא ואיכא מ"ד דאשת ב' מתים מותרת א"כ לא נשמע כלל כיון די"ל דמתני' דריש כיצד לא סובר כלל דאשת ב' מתים צרה אסורה וגם לא נשמע דצרת אשת ב' מתים מותרת כיון דנוכל לומר דהכא ליכא איסור ב' מתים הואיל ומצד בעלה הראשון ליכא זיקה וכמ"ש הב"ש וכיון דליכא להוכיח לא הוי לי' למיתני כלל וכה"ג כתב המהרש"א ריש כתובת והנה גם המהרש"א שלא הקשה על המתני' גבי מת אחד מבעלי האחיות סובר ג"כ כמ"ש הב"ש דלא שייך זיקת ב' יבמין כיון דמצד בעלה הראשון ליכא זיקה דהוא אחות אשה:
ואחד מתלמידים אמר לפי תירץ ב' של הב"ש דלכך לא רצה לותר משום אשת ב"מ הואיל והוא רק מדרבנן מתורץ קושית מהרש"א: