אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף כט:
דאיסור' לא דחי' כ' בתוספי הרא"ש אע"ג דמאמר דוחה מד"ת וא"כ איך שייך לומר דאיסורא לא דחי' כיון דליכא איסור תורה וצ"ל דאיסורא לא דחי לא רצה חכמים לתקן שיעשה זה מאמר וידחה במקום שיש איסור דרבנן: שם אא"ב נשואין עושה מש"ה מיפר הקשה הרשב"א דלעיל פשיטה להש"ס דלא עדיף מאמר מארוסה והכא בעי לומר דע"י מאמר מיפר א"כ תאמר עדיף מארוסה ובתוספי הרא"ש תירץ דהכא מיירי דעבד מאמר ובא עלי' בע"כ אחר המאמר ושוב הקשה א"כ כ"ש דלר"י דמיפר כיון דמאמר אינה קונה א"כ מהני ביאת בע"כ ולא פרחה זיקת יבמין אמנם המהרש"א כתב דמאמר דרבנן מבטל קצת זיקה ולא יועיל שוב ביאה דגרע מביאה אחר זיקת דעלמא וראיתי להרמב"ן שכתב דבמס' נדרים מקשה אלא ר"א מ"ט אי יש זיקה אין ברירה כלומר שא"א לומר דסובר יש ברירה שהרי מעכשיו הוא מופר ושמא לא ישאנו כך פי' רבינו ברוך ולא משמע לי משום דמשעה ראשונה צריך לידע על איזה משניהם הוא מופר ולא שיפרו ויתגלה בשעת נשואין איזו מהן הבעל דרחמנא אמר אשה שיהי' בודאי הפרה שתידור על דעתו והוא יודע שלאשתו הוא מיפר ולא לנכרית כענין שאמרו נדרה אשתו וסבר בתו נדרה שאינו מופר וק"ו הדברים ע"כ ובזה מיושב מה שהקשה חכם אחד דמאי הקשה הש"ס במס' נדרים ור"א אי יש זיקה אין ברירה הלא ר"ח סובר במס' ביצה דף ל"ד יש ברירה ולהרמב"ן ניחא דהכא גרע וגם הריטב"א כתב ח"ל דאפי' תימא יש ברירה בעלמא לא סגי לן הכא דאיהו סובר דאנן בעינן ברירה גמורה בשעת הפרה שיהיה מבורר מאיזה כח נדרה מופר כדכתיב אשה יקימנה ואשה יפרנה: וראיתי בתוספי הרא"ש שכתב דלמאי דבעי לומר במס' נדרים מעיקרא דפליגי בזיקה לא מצי למימר דמ"ד אין זיקה הוא ר"ע דע"כ ר"א ור"י דאמרו יש זיקה ומיפר ע"כ הוא מד ת דזיקה ככנוסה הוא מד"ת דאי משום יש זיקה מדרבנן לא הי' אומרים שיפר נדרים והא דקאמר ר"ע הוא מד"ת אבל אפשר יש זיקה מדרבנן ע"כ וקשה לי מסוגי' דמס' נדה דמ"ו יתומה שנדרה בעלה מיפר ומסיק הש"ס אפילו למ"ד מופלא כמוך לאיש דאורייתא אפ"ה יוכל להפר אף דנשואין דרבנן כל הנודרת ע"ד בעלה נודרת: