אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף כח.
תוס' ד"ה הך דאינה חמותו וכו' עיי' מהרש"א מה שהקשה ולי נראה דריב"ן סובר דא"א דריב"ח אסיק האי טעמא דשמא ימות ויבטל מצות יבמין א"כ גם לר"י לא הוה מקשה דדילמא גם ר"י ס"ל האי חששה ולא הי' ניחא לריב"ן מש"כ תוס' לעיל דריב"ח הי' יודע דר"י לא חייש למיתה דהיכן מצינו דר"י לא חייש למיתה בשלומא מש"כ ריב"ן דר"י סובר אין צריך לחזור כבר כתבתי לעיל דמוכח דר"י סובר ח"פ אין צריך לחזור ולכך תירץ רי"בן לעיל משום ח"פ ואף דע"כ צ"ל לרב משום ביטול מצות יבמין היינו שם גבי חמותו דאז חיישינן שמא יבום דאינה חמותו ברישא ותצא חמותו בלא חליצה ותתבטל מצות יבמין להדי' אבל ברישא גבי ב' אחין דניחוש שמא ימות לריב"ן זה ודאי לא אסיק ריב"ח דא"כ מאי מקשה לר"י: