אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף כז:
תוס' ד"ה אתיבי וכו' אבל ר"י סובר כשמואל וכו' ולכאורה יפלא היכן אשכחן דר"י סובר כשמואל ונראה דרי ע"כ סובר ח"פ אינה צריכה לחזיר דהרש"בא הקשה על הש"ס דלעיל בשלימא צרה דרחל לא תיפטר וכו' דמשמע אפי' למ"ד אין זיקה צריכה לחזור והלא לקמן דף נ"א איתא חליצה לאחת מהן ונראה דסוגי' דלעיל הוכיח דיש ברייתא אחרת דפליג על ברייתא דלקמן שהרי יש ברייתא לקמן דף לז תני' כוותי' דרשב"ל החולץ למעוברת צריכה חליצה מן האחים ומדנקט מאחים דוקא כתב הרשב"א שם דדוקא מאחים אבל חליצה דידי' לא פטרה כרב דחליצה פסולה צריכה לחזיר על כל האחין ומעתה י"ל דגם ריב"ח ס"ל כסוגי' דלעיל דאפי' אי אין זיקה מ"מ צריכה לחזור וא"כ לרב לא קסה דלמא ס"ל ח"פ צריכה לחזור אבל ר"י אי ס"ל ח"פ צריכה לחזור קשה מברייתא לקמן דף נ"א ולאוקמי כמ"ד אין כבר כתבתי דריב"ח ס"ל דאין ענין חיזור לענין אי יש זיקה או לא וא"ל דר"י ס"ל כהך ברייתא דהחולץ למעוברת צריכה לחזור דהא ר"י ע"כ לא ידע מהך ברייתא דהא איהו ס"ל חליצת מעוברת שמי' חליצה ועוד נראה דר"יבן סובר כמ"ש הרשב"א לשיטת הר"ח דרב דמתיר אפי' שני' משום דס"ל אין זיקה ולא אסור רק משים ביטול מלות יבמין וכאן שמתה אין לחוש ור"י ס"ל יש זיקה וכעין תורה תקנו ע"ש. ונראה דזה הוא ג"כ שיטות ריב"ן דר"י ע"כ ס"ל יש זיקה דאי אנן זיקה רק משום ביטול מצות יבמין לא הי' איסר השני' ורי"בח דאותבי' הי' נראה לו זה לסברא פשוטה. והנה הח"צ סי' ק"ח הקשה למ"ד ח"פ צריכה לחזור ממתני' דפרק כיצד ב' שקידשו ב' אחיות זה אינו יודע איזו קידש וזה א"י וכו' אחיו של זה מיבם חלוצתו של זה והכא ע"כ כל אחת אינה חולצת רק מאחד מהן אף שאותו החולץ אסור ליבמה שמא פגע באחות זקוקה וע"כ נמי שאין אח השני חולץ כזאת דאס"ד שצריכה מאח השני גכ"ח היכא מיבם לאחותה הלא היא אחות חולוצת וכבר כתבתי לעיל לתרץ דמ"ד חליצה פסולה צריכה לחזור ס"ל כמ"ד יש זיקה ומתני' אתי' כמ"ד אז דפלוגתא דתנאי וכמ"ש תוס' דמ"ד אין זיקה אז חליצה גרוע פוטרת החשובה והשתא ע"כ ר"י סובר ח"פ אין לציכה לחזור דאי צריכה לחזיר קשה קושית ח"נ דא"ל דמוקי מתני' כהך תנא דאין זיקה הא שמעינן לר"י דס"ל הלכה כסתם משנה אמנם י"ל דר"י סתמא אחרינא אשכח והיא מתני' לקמן דף למ"ד גירש ואח"כ וכו' דדייק ר"א שם דיש זיקה ונראה דריב"ן סובר כמ"ש הר"ן ר"פ ראשית הגז וז"ל כיון דבפלוגתא דר"ש ורבנן לא רצה להכניס עצמו במחלוקת ע"ש א"כ י"ל דמתני' לקמן דף למ"ד ג"כ לא חשיב סתם דתנא נקט גירש ואח"כ מת מותר לכ"ע אבל מת ואח"כ גירש תליה בפלוגתא וכ"כ הר"ן במס' מגילה גבי הלועזים בלעז אמנם הרשב"א במס' ר"ה בסוגי' דאין מעכבין התנוקת כתב דזה הוא סתם וכ"כ הרשב"ם ר"פ ע"פ גם י"ל דמקשה דמאי אולמי' הך סתמא מהך סתמא ואף דסתמא דבתרא עדיף מ"מ י"ל כמ"ש הר"י מאורלייניש הביאו תוס' שבועת דף ד' גם י"ל דריב"ח סובר כר"י לקמן דאתי' למעוטי כנס ולבסוף גירש ועיי' במה שאכתוב לקמן דכ"ח אי"ה בישוב קושית מהרש"א עוד יש סמך דר"י ס"ל א"צ לחזור מהירושלמי הביאו הרשב"א היו ה' א וג' נשואין אחיות רב אמר חליצה קנין ומפרש פ"ת דנקנית היא לו ולכך אחות חלותו כאחות אשת ואסורה הב' על שניהם וצריכה לחזור וכו' ושמואל אמר חליצה פטור שמעון בר בא קימי' ר' יוחנן מה בין חולץ למגרש א"ל את סובר חליצה קנין אין לא פטור הרי דר"י סובר חליצה אינה קנין ומשמע שם בירושלמי דאי הלינה פטור אינו צריך לחזור: