אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף כב.
גמרא מ"ש למעלה דחשיב לאשתו וכו' והקשה מ"ו ברב חלק אה"ע סי' כ"ה הלא יש סברא לומר דשניות מחמת חמותו אין אסורים אחר מיתת אשתו דכבר קלש איסור חמותו דשוב אינו בשריפה לא גזרו כמו גבי גרים לקמן דצ"ח וא"כ לכך חשיב אשתו דאם מתה אשתו גם דור הרביעי הותר אבל איסור מחמת בן ובת אשתו לא קלש איסורא והיינו לשיטת הרמב"ן הביאו המ"מ פ"ב מה' איסורי ביאה דדורת שלמטה אפי' אחר מיתת אשתו הוא בשריפה ולכך לא חשיב אשתו ולי נראה דקושית הש"ס הוא לאביי דאמר לקמן משמעות דורשין א"ב וכתבו תוס' דצ"ח ד"ה קלש דלאביי אפי' לר"ע חמותו לאחר מיתת אשתו בשריפה ולדינא כבר העלה מ"ו בנ"ב דאשת חמיו אפי' אחר מיתת אשתו אסורה: