אהל דוד שבועות יבמות· רבי דוד דייטש
יבמות · דף יא:
גמרא אמינא לך סוטה ודאי וכו' ובזה מיושב מה דקשה לי על הא דאיתא שילהי גיטין דמסיק שם אי כתיב דבר ה"א משום ערוה לא תנשא קשה איך ס"ד דאי מגרשה משום ערוה לא תנשא א"כ ל"ל קרא ונטמאה ג' פעמים חד לאסור על בועל הלא לכ"ע אסירה ואי כשמת הבעל ואתא קרא לאסור על הבועל א"כ בפ"ק דקידושין די"ג דמקשה הש"ס מיתת הבעל מנ"ל תיפק לי' מדאיצטרך קרא שאסורה לבועל:
ושוב ראיתי שהרגיש בזה הפר"ח (וי"ל דקושית הש"ס מיתת הבעל מנ"ל קאי לב"ש) ולסוגי' דהכא ניחא דאיצטרך ערוה דאפילו נתגרשה ע"י עדות ברורה שזינתה בודאי אפ"ה מותרת לאחר דמקרא ונסתרה ונטמאה דדיקינין הא לאחר שרי לא נשמע רק סוטה ספק הוא לבועל אסור ולאחר שרי וקרא דערות דבר בא להורת אפי' סוטה ודאי שרי לאחר:
שם היא חולצת וכו' כתב הב"ש סי' קע"ד סק"ד דלתירץ הש"ס מ"ג היא או צרתה חולצת נשמע דחליצה של מחזיר גרושתו פוטרת צרתה ולדידי קשה דילמא הך ברייתא אתי' כמ"ד אין זיקה ולדידי' חליצה גרועה פוטרת צרתה דקלוש הזיקה כדאי' לקמן ד' נ"א דלמ"ד אין זיקה לא אלים הזיקה ופוטר בחליצה כל דהוא אבל לדידן דפסקינן יש זיקה יש לומר דלא נפטרה צרתה כיון דאלים הזיקה ובזה מיושב מה שהקשה המ"מ על הרמב"ם בפ"י מה' יבום הלכה י' מהא דתני' איסור מצוה או היא או צרתה וכו' ולהנ"ל ניחא דהרמב"ם מוקי הך ברייתא כמ"ד אין זיקה אבל הרמב"ם פסק יש זיקה דלדידי' צריכא חליצה מעלי' ועיי' יש"ש פ"ב סי' ג':